¹ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃

¹And Jehovah answereth Job out of the whirlwind, and saith: —

²מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃

²Who [is] this — darkening counsel, By words without knowledge?

³אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃

³Gird, I pray thee, as a man, thy loins, And I ask thee, and cause thou Me to know.

⁴איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃

⁴Where wast thou when I founded earth? Declare, if thou hast known understanding.

⁵מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃

⁵Who placed its measures — if thou knowest? Or who hath stretched out upon it a line?

⁶על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃

⁶On what have its sockets been sunk? Or who hath cast its corner-stone?

⁷ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃

⁷In the singing together of stars of morning, And all sons of God shout for joy,

⁸ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

⁸And He shutteth up with doors the sea, In its coming forth, from the womb it goeth out.

⁹בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃

⁹In My making a cloud its clothing, And thick darkness its swaddling band,

¹⁰ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃

¹⁰And I measure over it My statute, And place bar and doors,

¹¹ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃

¹¹And say, `Hitherto come thou, and add not, And a command is placed On the pride of thy billows.`

¹²המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃

¹²Hast thou commanded morning since thy days? Causest thou the dawn to know its place?

¹³לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃

¹³To take hold on the skirts of the earth, And the wicked are shaken out of it,

¹⁴תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃

¹⁴It turneth itself as clay of a seal And they station themselves as clothed.

¹⁵וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃

¹⁵And withheld from the wicked is their light, And the arm lifted up is broken.

¹⁶הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃

¹⁶Hast thou come in to springs of the sea? And in searching the deep Hast thou walked up and down?

¹⁷הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃

¹⁷Revealed to thee were the gates of death? And the gates of death-shade dost thou see?

¹⁸התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃

¹⁸Thou hast understanding, Even unto the broad places of earth! Declare — if thou hast known it all.

¹⁹אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃

¹⁹Where [is] this — the way light dwelleth? And darkness, where [is] this — its place?

²⁰כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃

²⁰That thou dost take it unto its boundary, And that thou dost understand The paths of its house.

²¹ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃

²¹Thou hast known — for then thou art born And the number of thy days [are] many!

²²הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃

²²Hast thou come in unto the treasure of snow? Yea, the treasures of hail dost thou see?

²³אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃

²³That I have kept back for a time of distress, For a day of conflict and battle.

²⁴אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃

²⁴Where [is] this, the way light is apportioned? It scattereth an east wind over the earth.

²⁵מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃

²⁵Who hath divided for the flood a conduit? And a way for the lightning of the voices?

²⁶להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

²⁶To cause [it] to rain on a land — no man, A wilderness — no man in it.

²⁷להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃

²⁷To satisfy a desolate and waste place, And to cause to shoot up The produce of the tender grass?

²⁸היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃

²⁸Hath the rain a father? Or who hath begotten the drops of dew?

²⁹מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃

²⁹From whose belly came forth the ice? And the hoar-frost of the heavens, Who hath begotten it?

³⁰כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃

³⁰As a stone waters are hidden, And the face of the deep is captured.

³¹התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃

³¹Dost thou bind sweet influences of Kimah? Or the attractions of Kesil dost thou open?

³²התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃

³²Dost thou bring out Mazzaroth in its season? And Aysh for her sons dost thou comfort?

³³הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃

³³Hast thou known the statutes of heaven? Or dost thou appoint Its dominion in the earth?

³⁴התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃

³⁴Dost thou lift up to the cloud thy voice, And abundance of water doth cover thee?

³⁵התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃

³⁵Dost thou send out lightnings, and they go And say unto thee, `Behold us?`

³⁶מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃

³⁶Who hath put in the inward parts wisdom? Or who hath given To the covered part understanding?

³⁷מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃

³⁷Who doth number the clouds by wisdom? And the bottles of the heavens, Who doth cause to lie down,

³⁸בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃

³⁸In the hardening of dust into hardness, And clods cleave together?

³⁹התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃

³⁹Dost thou hunt for a lion prey? And the desire of young lions fulfil?

⁴⁰כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃

⁴⁰When they bow down in dens — Abide in a thicket for a covert?

⁴¹מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃

⁴¹Who doth prepare for a raven his provision, When his young ones cry unto God? They wander without food.