¹תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

¹Dost thou draw leviathan with an angle? And with a rope thou lettest down — his tongue?

²התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

²Dost thou put a reed in his nose? And with a thorn pierce his jaw?

³הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

³Doth he multiply unto thee supplications? Doth he speak unto thee tender things?

⁴היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

⁴Doth he make a covenant with thee? Dost thou take him for a servant age-during?

⁵התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

⁵Dost thou play with him as a bird? And dost thou bind him for thy damsels?

⁶יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

⁶(Feast upon him do companions, They divide him among the merchants!)

⁷התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

⁷Dost thou fill with barbed irons his skin? And with fish-spears his head?

⁸שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

⁸Place on him thy hand, Remember the battle — do not add!

⁹הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

⁹Lo, the hope of him is found a liar, Also at his appearance is not one cast down?

¹⁰לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

¹⁰None so fierce that he doth awake him, And who [is] he before Me stationeth himself?

¹¹מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

¹¹Who hath brought before Me and I repay? Under the whole heavens it [is] mine.

¹²לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

¹²I do not keep silent concerning his parts, And the matter of might, And the grace of his arrangement.

¹³מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

¹³Who hath uncovered the face of his clothing? Within his double bridle who doth enter?

¹⁴דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

¹⁴The doors of his face who hath opened? Round about his teeth [are] terrible.

¹⁵גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

¹⁵A pride — strong ones of shields, Shut up — a close seal.

¹⁶אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

¹⁶One unto another they draw nigh, And air doth not enter between them.

¹⁷איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

¹⁷One unto another they adhere, They stick together and are not separated.

¹⁸עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

¹⁸His sneezings cause light to shine, And his eyes [are] as the eyelids of the dawn.

¹⁹מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

¹⁹Out of his mouth do flames go, sparks of fire escape.

²⁰מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

²⁰Out of his nostrils goeth forth smoke, As a blown pot and reeds.

²¹נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

²¹His breath setteth coals on fire, And a flame from his mouth goeth forth.

²²בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

²²In his neck lodge doth strength, And before him doth grief exult.

²³מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

²³The flakes of his flesh have adhered — Firm upon him — it is not moved.

²⁴לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

²⁴His heart [is] firm as a stone, Yea, firm as the lower piece.

²⁵משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

²⁵From his rising are the mighty afraid, From breakings they keep themselves free.

²⁶משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

²⁶The sword of his overtaker standeth not, Spear — dart — and lance.

²⁷יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

²⁷He reckoneth iron as straw, brass as rotten wood.

²⁸לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

²⁸The son of the bow doth not cause him to flee, Turned by him into stubble are stones of the sling.

²⁹כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

²⁹As stubble have darts been reckoned, And he laugheth at the shaking of a javelin.

³⁰תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

³⁰Under him [are] sharp points of clay, He spreadeth gold on the mire.

³¹ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

³¹He causeth to boil as a pot the deep, The sea he maketh as a pot of ointment.

³²אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

³²After him he causeth a path to shine, One thinketh the deep to be hoary.

³³אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

³³There is not on the earth his like, That is made without terror.

³⁴את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃

³⁴Every high thing he doth see, He [is] king over all sons of pride.