¹ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא׃

¹And it cometh to pass, after [some] days, in the days of wheat-harvest, that Samson looketh after his wife, with a kid of the goats, and saith, `I go in unto my wife, to the inner chamber;` and her father hath not permitted him to go in,

²ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה׃

²and her father saith, I certainly said, that thou didst certainly hate her, and I give her to thy companion; is not her sister — the young one — better than she? Let her be, I pray thee, to thee, instead of her.`

³ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה׃

³And Samson saith of them, `I am more innocent this time than the Philistines, though I am doing with them evil.`

⁴וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך׃

⁴And Samson goeth and catcheth three hundred foxes, and taketh torches, and turneth tail unto tail, and putteth a torch between the two tails, in the midst,

⁵ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית׃

⁵and kindleth fire in the torches, and sendeth [them] out into the standing corn of the Philistines, and burneth [it] from heap even unto standing corn, even unto vineyard — olive-yard.

⁶ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש׃

⁶And the Philistines say, `Who hath done this?` And they say, `Samson, son-in-law of the Timnite, because he hath taken away his wife, and giveth her to his companion;` and the Philistines go up, and burn her and her father with fire.

⁷ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל׃

⁷And Samson saith to them, `Though ye do thus, nevertheless I am avenged on you, and afterwards I cease!`

⁸ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃

⁸And he smiteth them hip and thigh — a great smiting, and goeth down and dwelleth in the cleft of the rock Etam.

⁹ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃

⁹And the Philistines go up, and encamp in Judah, and are spread out in Lehi,

¹⁰ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃

¹⁰and the men of Judah say, `Why have ye come up against us?` and they say, `To bind Samson we have come up, to do to him as he hath done to us.`

¹¹וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃

¹¹And three thousand men of Judah go down unto the cleft of the rock Etam, and say to Samson, `Hast thou now known that the Philistines are rulers over us? and what [is] this thou hast done to us?` And he saith to them, `As they did to me, so I did to them.`

¹²ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם׃

¹²And they say to him, `To bind thee we have come down — to give thee into the hand of the Philistines.` And Samson saith to them, `Swear to me, lest ye fall upon me yourselves.`

¹³ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע׃

¹³And they speak to him, saying, No, but we certainly bind thee, and have given thee into their hand, and we certainly do not put thee to death;` and they bind him with two thick bands, new ones, and bring him up from the rock.

¹⁴הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃

¹⁴He hath come unto Lehi — and the Philistines have shouted at meeting him — and the Spirit of Jehovah prospereth over him, and the thick bands which [are] on his arms are as flax which they burn with fire, and his bands are wasted from off his hands,

¹⁵וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃

¹⁵and he findeth a fresh jaw-bone of an ass, and putteth forth his hand and taketh it, and smiteth with it — a thousand men.

¹⁶ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃

¹⁶And Samson saith, `With a jaw-bone of the ass — an ass upon asses — with a jaw-bone of the ass I have smitten a thousand men.`

¹⁷ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃

¹⁷And it cometh to pass when he finisheth speaking, that he casteth away the jaw-bone out of his hand, and calleth that place Ramath-Lehi;

¹⁸ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃

¹⁸and he thirsteth exceedingly, and calleth unto Jehovah, and saith, `Thou — Thou hast given by the hand of Thy servant this great salvation; and now, I die with thirst, and have fallen into the hand of the uncircumcised.`

¹⁹ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃

¹⁹And God cleaveth the hollow place which [is] in Lehi, and waters come out of it, and he drinketh, and his spirit cometh back, and he reviveth; therefore hath [one] called its name `The fountain of him who is calling,` which [is] in Lehi unto this day.

²⁰וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃

²⁰And he judgeth Israel in the days of the Philistines twenty years.