¹וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃

¹And Samson goeth down to Timnath, and seeth a woman in Timnath of the daughters of the Philistines,

²ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה׃

²and cometh up and declareth to his father, and to his mother, and saith, `A woman I have seen in Timnath, of the daughters of the Philistines; and now, take her for me for a wife.`

³ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני׃

³And his father saith to him — also his mother, `Is there not among the daughters of thy brethren, and among all my people, a woman, that thou art going to take a woman from the uncircumcised Philistines?` and Samson saith unto his father, `Take her for me, for she is right in mine eyes.`

⁴ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃

⁴And his father and his mother have not known that from Jehovah it [is], that a meeting he is seeking of the Philistines; and at that time the Philistines are ruling over Israel.

⁵וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃

⁵And Samson goeth down — also his father and his mother, to Timnath, and they come unto the vineyards of Timnath, and lo, a lion`s whelp roareth at meeting him,

⁶ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃

⁶and the Spirit of Jehovah prospereth over him, and he rendeth it as the rending of a kid, and there is nothing in his hand, and he hath not declared to his father and to his mother that which he hath done.

⁷וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃

⁷And he goeth down and speaketh to the woman, and she is right in the eyes of Samson;

⁸וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃

⁸and he turneth back after [some] days to take her, and turneth aside to see the carcase of the lion, and lo, a company of bees [are] in the body of the lion — and honey.

⁹וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃

⁹And he taketh it down on to his hands, and goeth on, going and eating; and he goeth unto his father, and unto his mother, and giveth to them, and they eat, and he hath not declared to them that from the body of the lion he took down the honey.

¹⁰וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃

¹⁰And his father goeth down unto the woman, and Samson maketh there a banquet, for so the young men do;

¹¹ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃

¹¹and it cometh to pass when they see him, that they take thirty companions, and they are with him.

¹²ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃

¹²And Samson saith to them, `Let me, I pray you, put forth to you a riddle; if ye certainly declare it to me [in] the seven days of the banquet, and have found [it] out, then I have given to you thirty linen shirts, and thirty changes of garments;

¹³ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃

¹³and if ye are not able to declare [it] to me, then ye have given to me thirty linen shirts, and thirty changes of garments.` And they say to him, `Put forth thy riddle, and we hear it!`

¹⁴ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃

¹⁴And he saith to them: `Out of the eater came forth meat, And out of the strong came forth sweetness;` and they were not able to declare the riddle [in] three days.

¹⁵ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃

¹⁵And it cometh to pass, on the seventh day, that they say to Samson`s wife, `Entice thy husband, that he declare to us the riddle, lest we burn thee and the house of thy father with fire; to possess us have ye called for us? is it not?`

¹⁶ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃

¹⁶And Samson`s wife weepeth for it, and saith, `Thou hast only hated me, and hast not loved me; the riddle thou hast put forth to the sons of my people — and to me thou hast not declared it;` and he saith to her, `Lo, to my father and to my mother I have not declared [it] — and to thee I declare [it]!`

¹⁷ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃

¹⁷And she weepeth for it the seven days [in] which their banquet hath been, and it cometh to pass on the seventh day that he declareth [it] to her, for she hath distressed him; and she declareth the riddle to the sons of her people.

¹⁸ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃

¹⁸And the men of the city say to him on the seventh day, before the sun goeth in: — `What [is] sweeter than honey? And what stronger than a lion?` And he saith to them: `Unless ye had ploughed with my heifer, Ye had not found out my riddle.`

¹⁹ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃

¹⁹And the Spirit of Jehovah prospereth over him, and he goeth down to Ashkelon, and smiteth of them thirty men, and taketh their armour, and giveth the changes to those declaring the riddle; and his anger burneth, and he goeth up to the house of his father;

²⁰ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃

²⁰and Samson`s wife becometh his companion`s, who [is] his friend.