1איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃
1How is the gold become dim, Changed the best — the pure gold? Poured out are stones of the sanctuary At the head of all out-places.
2בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃
2The precious sons of Zion, Who are comparable with fine gold, How have they been reckoned earthen bottles, Work of the hands of a potter.
3גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃
3Even dragons have drawn out the breast, They have suckled their young ones, The daughter of my people is become cruel, Like the ostriches in a wilderness.
4דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃
4Cleaved hath the tongue of a suckling unto his palate with thirst, Infants asked bread, a dealer out they have none.
5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃
5Those eating of dainties have been desolate in out-places, Those supported on scarlet have embraced dunghills.
6ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃
6And greater is the iniquity of the daughter of my people, Than the sin of Sodom, That was overturned as [in] a moment, And no hands were stayed on her.
7זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃
7Purer were her Nazarites than snow, Whiter than milk, ruddier of body than rubies, Of sapphire their form.
8חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃
8Darker than blackness hath been their visage, They have not been known in out-places, Cleaved hath their skin unto their bone, It hath withered — it hath been as wood.
9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃
9Better have been the pierced of a sword Than the pierced of famine, For these flow away, pierced through, Without the increase of the field.
10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃
10The hands of merciful women have boiled their own children, They have been for food to them, In the destruction of the daughter of my people.
11כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃
11Completed hath Jehovah His fury, He hath poured out the fierceness of His anger, And he kindleth a fire in Zion, And it devoureth her foundations.
12לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃
12Believe not did the kings of earth, And any of the inhabitants of the world, That come would an adversary and enemy Into the gates of Jerusalem.
13מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃
13Because of the sins of her prophets, The iniquities of her priests, Who are shedding in her midst the blood of the righteous,
14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃
14They have wandered naked in out-places, They have been polluted with blood, Without [any] being able to touch their clothing,
15סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃
15`Turn aside — unclean,` they called to them, `Turn aside, turn aside, touch not,` For they fled — yea, they have wandered, They have said among nations: `They do not add to sojourn.`
16פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃
16The face of Jehovah hath divided them, He doth not add to behold them, The face of priests they have not lifted up, Elders they have not favoured.
17עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃
17While we exist — consumed are our eyes for our vain help, In our watch-tower we have watched for a nation [that] saveth not.
18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃
18They have hunted our steps from going in our broad-places, Near hath been our end, fulfilled our days, For come hath our end.
19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃
19Swifter have been our pursuers, Than the eagles of the heavens, On the mountains they have burned [after] us, In the wilderness they have laid wait for us.
20רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃
20The breath of our nostrils — the anointed of Jehovah, Hath been captured in their pits, of whom we said: `In his shadow we do live among nations.`
21שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃
21Joy and rejoice, O daughter of Edom, Dwelling in the land of Uz, Even unto thee pass over doth a cup, Thou art drunk, and makest thyself naked.
22תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃
22Completed [is] thy iniquity, daughter of Zion, He doth not add to remove thee, He hath inspected thy iniquity, O daughter of Edom, He hath removed [thee] because of thy sins!