1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1And Jehovah speaketh unto Moses, saying,
2דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
2`Speak unto all the company of the sons of Israel, and thou hast said unto them, Ye are holy, for holy [am] I, Jehovah, your God.
3איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃
3`Each his mother and his father ye do fear, and My sabbaths ye do keep; I [am] Jehovah your God.
4אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃
4`Ye do not turn unto the idols, and a molten god ye do not make to yourselves; I [am] Jehovah your God.
5וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃
5`And when ye sacrifice a sacrifice of peace-offerings to Jehovah, at your pleasure ye do sacrifice it;
6ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃
6in the day of your sacrificing it is eaten, and on the morrow, and that which is left unto the third day with fire is burnt,
7ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
7and if it be really eaten on the third day, it [is] an abomination, it is not pleasing,
8ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
8and he who is eating it his iniquity doth bear, for the holy thing of Jehovah he hath polluted, and that person hath been cut off from his people.
9ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃
9`And in your reaping the harvest of your land ye do not completely reap the corner of thy field, and the gleaning of thy harvest thou dost not gather,
10וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃
10and thy vineyard thou dost not glean, even the omitted part of thy vineyard thou dost not gather, to the poor and to the sojourner thou dost leave them; I [am] Jehovah your God.
11לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃
11`Ye do not steal, nor feign, nor lie one against his fellow.
12ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃
12`And ye do not swear by My name to falsehood, or thou hast polluted the name of thy God; I [am] Jehovah.
13לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃
13`Thou dost not oppress thy neighbour, nor take plunder; the wages of the hireling doth not remain with thee till morning.
14לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃
14`Thou dost not revile the deaf; and before the blind thou dost not put a stumbling block; and thou hast been afraid of thy God; I [am] Jehovah.
15לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃
15`Ye do not do perversity in judgment; thou dost not lift up the face of the poor, nor honour the face of the great; in righteousness thou dost judge thy fellow.
16לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃
16`Thou dost not go slandering among thy people; thou dost not stand against the blood of thy neighbour; I [am] Jehovah.
17לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃
17`Thou dost not hate thy brother in thy heart; thou dost certainly reprove thy fellow, and not suffer sin on him.
18לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃
18`Thou dost not take vengeance, nor watch the sons of thy people; and thou hast had love to thy neighbour as thyself; I [am] Jehovah.
19את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃
19`My statutes ye do keep: thy cattle thou dost not cause to gender [with] diverse kinds; thy field thou dost not sow with diverse kinds, and a garment of diverse kinds, shaatnez, doth not go up upon thee.
20ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃
20`And when a man lieth with a woman with seed of copulation, and she a maid-servant, betrothed to a man, and not really ransomed, or freedom hath not been given to her, an investigation there is; they are not put to death, for she [is] not free.
21והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃
21`And he hath brought in his guilt-offering to Jehovah, unto the opening of the tent of meeting, a ram [for] a guilt-offering,
22וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃
22and the priest hath made atonement for him with the ram of the guilt-offering before Jehovah, for his sin which he hath sinned, and it hath been forgiven him because of his sin which he hath sinned.
23וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃
23`And when ye come in unto the land, and have planted all [kinds] of trees [for] food, then ye have reckoned as uncircumcised its fruit, three years it is to you uncircumcised, it is not eaten,
24ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃
24and in the fourth year all its fruit is holy — praises for Jehovah.
25ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃
25And in the fifth year ye do eat its fruit — to add to you its increase; I [am] Jehovah your God.
26לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃
26`Ye do not eat with the blood; ye do not enchant, nor observe clouds.
27לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃
27`Ye do not round the corner of your head, nor destroy the corner of thy beard.
28ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃
28`And a cutting for the soul ye do not put in your flesh; and a writing, a cross-mark, ye do not put on you; I [am] Jehovah.
29אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃
29`Thou dost not pollute thy daughter to cause her to go a-whoring, that the land go not a-whoring, and the land hath been full of wickedness.
30את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
30`My sabbaths ye do keep, and My sanctuary ye do reverence; I [am] Jehovah.
31אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃
31`Ye do not turn unto those having familiar spirits; and unto wizards ye do not seek, for uncleanness by them; I [am] Jehovah your God.
32מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃
32`At the presence of grey hairs thou dost rise up, and thou hast honoured the presence of an old man, and hast been afraid of thy God; I [am] Jehovah.
33וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃
33`And when a sojourner sojourneth with thee in your land, thou dost not oppress him;
34כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃
34as a native among you is the sojourner to you who is sojourning with you, and thou hast had love to him as to thyself, for sojourners ye have been in the land of Egypt; I [am] Jehovah your God.
35לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃
35`Ye do not do perversity in judgment, in mete-yard, in weight, or in liquid measure;
36מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃
36righteous balances, righteous weights, a righteous ephah, and a righteous hin ye have; I [am] Jehovah your God, who hath brought you out from the land of Egypt;
37ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃
37and ye have observed all my statutes, and all my judgments, and have done them; I [am] Jehovah.`