¹אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

¹Then come unto Jesus do they from Jerusalem — scribes and Pharisees — saying,

²ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

²`Wherefore do thy disciples transgress the tradition of the elders? for they do not wash their hands when they may eat bread.`

³ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

³And he answering said to them, `Wherefore also do ye transgress the command of God because of your tradition?

⁴כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

⁴for God did command, saying, Honour thy father and mother; and, He who is speaking evil of father or mother — let him die the death;

⁵ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

⁵but ye say, Whoever may say to father or mother, An offering [is] whatever thou mayest be profited by me; —

⁶ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

⁶and he may not honour his father or his mother, and ye did set aside the command of God because of your tradition.

⁷חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

⁷`Hypocrites, well did Isaiah prophesy of you, saying,

⁸העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

⁸This people doth draw nigh to Me with their mouth, and with the lips it doth honour Me, but their heart is far off from Me;

⁹ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

⁹and in vain do they worship Me, teaching teachings — commands of men.`

¹⁰ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

¹⁰And having called near the multitude, he said to them, `Hear and understand:

¹¹לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

¹¹not that which is coming into the mouth doth defile the man, but that which is coming forth from the mouth, this defileth the man.`

¹²ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

¹²Then his disciples having come near, said to him, `Hast thou known that the Pharisees, having heard the word, were stumbled?`

¹³ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

¹³And he answering said, `Every plant that my heavenly Father did not plant shall be rooted up;

¹⁴הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

¹⁴let them alone, guides they are — blind of blind; and if blind may guide blind, both into a ditch shall fall.`

¹⁵ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

¹⁵And Peter answering said to him, `Explain to us this simile.`

¹⁶ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

¹⁶And Jesus said, `Are ye also yet without understanding?

¹⁷העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

¹⁷do ye not understand that all that is going into the mouth doth pass into the belly, and into the drain is cast forth?

¹⁸אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

¹⁸but the things coming forth from the mouth from the heart do come forth, and these defile the man;

¹⁹כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

¹⁹for out of the heart come forth evil thoughts, murders, adulteries, whoredoms, thefts, false witnessings, evil speakings:

²⁰אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

²⁰these are the things defiling the man; but to eat with unwashen hands doth not defile the man.`

²¹ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

²¹And Jesus having come forth thence, withdrew to the parts of Tyre and Sidon,

²²והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

²²and lo, a woman, a Canaanitess, from those borders having come forth, did call to him, saying, `Deal kindly with me, Sir — Son of David; my daughter is miserably demonized.`

²³והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

²³And he did not answer her a word; and his disciples having come to him, were asking him, saying — `Let her away, because she crieth after us;`

²⁴ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

²⁴and he answering said, `I was not sent except to the lost sheep of the house of Israel.`

²⁵והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

²⁵And having come, she was bowing to him, saying, `Sir, help me;`

²⁶ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

²⁶and he answering said, `It is not good to take the children`s bread, and to cast to the little dogs.`

²⁷ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

²⁷And she said, `Yes, sir, for even the little dogs do eat of the crumbs that are falling from their lords` table;`

²⁸ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

²⁸then answering, Jesus said to her, `O woman, great [is] thy faith, let it be to thee as thou wilt;` and her daughter was healed from that hour.

²⁹ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

²⁹And Jesus having passed thence, came nigh unto the sea of Galilee, and having gone up to the mountain, he was sitting there,

³⁰ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

³⁰and there came to him great multitudes, having with them lame, blind, dumb, maimed, and many others, and they did cast them at the feet of Jesus, and he healed them,

³¹ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

³¹so that the multitudes did wonder, seeing dumb ones speaking, maimed whole, lame walking, and blind seeing; and they glorified the God of Israel.

³²ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

³²And Jesus having called near his disciples, said, `I have compassion upon the multitude, because now three days they continue with me, and they have not what they may eat; and to let them away fasting I will not, lest they faint in the way.`

³³ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

³³And his disciples say to him, `Whence to us, in a wilderness, so many loaves, as to fill so great a multitude?`

³⁴ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

³⁴And Jesus saith to them, `How many loaves have ye?` and they said, `Seven, and a few little fishes.`

³⁵ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

³⁵And he commanded the multitudes to sit down upon the ground,

³⁶ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

³⁶and having taken the seven loaves and the fishes, having given thanks, he did break, and gave to his disciples, and the disciples to the multitude.

³⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

³⁷And they did all eat, and were filled, and they took up what was over of the broken pieces seven baskets full,

³⁸והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

³⁸and those eating were four thousand men, apart from women and children.

³⁹וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

³⁹And having let away the multitudes, he went into the boat, and did come to the borders of Magdala.