¹ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃

¹And the Pharisees and Sadducees having come, tempting, did question him, to shew to them a sign from the heaven,

²ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃

²and he answering said to them, `Evening having come, ye say, Fair weather, for the heaven is red,

³ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃

³and at morning, Foul weather to-day, for the heaven is red — gloomy; hypocrites, the face of the heavens indeed ye do know to discern, but the signs of the times ye are not able!

⁴דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃

⁴`A generation evil and adulterous doth seek a sign, and a sign shall not be given to it, except the sign of Jonah the prophet;` and having left them he went away.

⁵וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃

⁵And his disciples having come to the other side, forgot to take loaves,

⁶ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

⁶and Jesus said to them, `Beware, and take heed of the leaven of the Pharisees and Sadducees;`

⁷ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃

⁷and they were reasoning in themselves, saying, `Because we took no loaves.`

⁸וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃

⁸And Jesus having known, said to them, `Why reason ye in yourselves, ye of little faith, because ye took no loaves?

⁹העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃

⁹do ye not yet understand, nor remember the five loaves of the five thousand, and how many hand-baskets ye took up?

¹⁰ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃

¹⁰nor the seven loaves of the four thousand, and how many baskets ye took up?

¹¹איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

¹¹how do ye not understand that I did not speak to you of bread — to take heed of the leaven of the Pharisees and Sadducees?`

¹²אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃

¹²Then they understood that he did not say to take heed of the leaven of the bread, but of the teaching, of the Pharisees and Sadducees.

¹³ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃

¹³And Jesus, having come to the parts of Cesarea Philippi, was asking his disciples, saying, `Who do men say me to be — the Son of Man?`

¹⁴ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃

¹⁴and they said, `Some, John the Baptist, and others, Elijah, and others, Jeremiah, or one of the prophets.`

¹⁵ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃

¹⁵He saith to them, `And ye — who do ye say me to be?`

¹⁶ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃

¹⁶and Simon Peter answering said, `Thou art the Christ, the Son of the living God.`

¹⁷ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃

¹⁷And Jesus answering said to him, `Happy art thou, Simon Bar-Jona, because flesh and blood did not reveal [it] to thee, but my Father who is in the heavens.

¹⁸ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

¹⁸`And I also say to thee, that thou art a rock, and upon this rock I will build my assembly, and gates of Hades shall not prevail against it;

¹⁹ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃

¹⁹and I will give to thee the keys of the reign of the heavens, and whatever thou mayest bind upon the earth shall be having been bound in the heavens, and whatever thou mayest loose upon the earth shall be having been loosed in the heavens.`

²⁰אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃

²⁰Then did he charge his disciples that they may say to no one that he is Jesus the Christ.

²¹מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

²¹From that time began Jesus to shew to his disciples that it is necessary for him to go away to Jerusalem, and to suffer many things from the elders, and chief priests, and scribes, and to be put to death, and the third day to rise.

²²ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃

²²And having taken him aside, Peter began to rebuke him, saying, `Be kind to thyself, sir; this shall not be to thee;`

²³ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

²³and he having turned, said to Peter, `Get thee behind me, adversary! thou art a stumbling-block to me, for thou dost not mind the things of God, but the things of men.`

²⁴ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃

²⁴Then said Jesus to his disciples, `If any one doth will to come after me, let him disown himself, and take up his cross, and follow me,

²⁵כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃

²⁵for whoever may will to save his life, shall lose it, and whoever may lose his life for my sake shall find it,

²⁶כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃

²⁶for what is a man profited if he may gain the whole world, but of his life suffer loss? or what shall a man give as an exchange for his life?

²⁷כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

²⁷`For, the Son of Man is about to come in the glory of his Father, with his messengers, and then he will reward each, according to his work.

²⁸אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃

²⁸Verily I say to you, there are certain of those standing here who shall not taste of death till they may see the Son of Man coming in his reign.`