¹לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

¹If, then, any exhortation [is] in Christ, if any comfort of love, if any fellowship of spirit, if any bowels and mercies,

²השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃

²fulfil ye my joy, that ye may mind the same thing — having the same love — of one soul — minding the one thing,

³ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃

³nothing in rivalry or vain-glory, but in humility of mind one another counting more excellent than yourselves —

⁴כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

⁴each not to your own look ye, but each also to the things of others.

⁵כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃

⁵For, let this mind be in you that [is] also in Christ Jesus,

⁶אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃

⁶who, being in the form of God, thought [it] not robbery to be equal to God,

⁷כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

⁷but did empty himself, the form of a servant having taken, in the likeness of men having been made,

⁸וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

⁸and in fashion having been found as a man, he humbled himself, having become obedient unto death — death even of a cross,

⁹על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃

⁹wherefore, also, God did highly exalt him, and gave to him a name that [is] above every name,

¹⁰למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

¹⁰that in the name of Jesus every knee may bow — of heavenlies, and earthlies, and what are under the earth —

¹¹וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

¹¹and every tongue may confess that Jesus Christ [is] Lord, to the glory of God the Father.

¹²לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

¹²So that, my beloved, as ye always obey, not as in my presence only, but now much more in my absence, with fear and trembling your own salvation work out,

¹³כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

¹³for God it is who is working in you both to will and to work for His good pleasure.

¹⁴עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

¹⁴All things do without murmurings and reasonings,

¹⁵למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

¹⁵that ye may become blameless and harmless, children of God, unblemished in the midst of a generation crooked and perverse, among whom ye do appear as luminaries in the world,

¹⁶מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃

¹⁶the word of life holding forth, for rejoicing to me in regard to a day of Christ, that not in vain did I run, nor in vain did I labour;

¹⁷אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

¹⁷but if also I am poured forth upon the sacrifice and service of your faith, I rejoice and joy with you all,

¹⁸וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃

¹⁸because of this do ye also rejoice and joy with me.

¹⁹וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃

¹⁹And I hope, in the Lord Jesus, Timotheus to send quickly to you, that I also may be of good spirit, having known the things concerning you,

²⁰כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃

²⁰for I have no one like-minded, who sincerely for the things concerning you will care,

²¹כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃

²¹for the whole seek their own things, not the things of the Christ Jesus,

²²ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃

²²and the proof of him ye know, that as a child [serveth] a father, with me he did serve in regard to the good news;

²³ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃

²³him, indeed, therefore, I hope to send, when I may see through the things concerning me — immediately;

²⁴ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃

²⁴and I trust in the Lord that I myself also shall quickly come.

²⁵ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃

²⁵And I thought [it] necessary Epaphroditus — my brother, and fellow-workman, and fellow-soldier, and your apostle and servant to my need — to send unto you,

²⁶יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

²⁶seeing he was longing after you all, and in heaviness, because ye heard that he ailed,

²⁷אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

²⁷for he also ailed nigh to death, but God did deal kindly with him, and not with him only, but also with me, that sorrow upon sorrow I might not have.

²⁸לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃

²⁸The more eagerly, therefore, I did send him, that having seen him again ye may rejoice, and I may be the less sorrowful;

²⁹על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃

²⁹receive him, therefore, in the Lord, with all joy, and hold such in honour,

³⁰כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃

³⁰because on account of the work of the Christ he drew near to death, having hazarded the life that he might fill up your deficiency of service unto me.