¹משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

¹Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:

²לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

²For knowing wisdom and instruction, For understanding sayings of intelligence,

³לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

³For receiving the instruction of wisdom, Righteousness, judgment, and uprightness,

⁴לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

⁴For giving to simple ones — prudence, To a youth — knowledge and discretion.

⁵ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

⁵(The wise doth hear and increaseth learning, And the intelligent doth obtain counsels.)

⁶להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

⁶For understanding a proverb and its sweetness, Words of the wise and their acute sayings.

⁷יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

⁷Fear of Jehovah [is] a beginning of knowledge, Wisdom and instruction fools have despised!

⁸שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

⁸Hear, my son, the instruction of thy father, And leave not the law of thy mother,

⁹כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

⁹For a graceful wreath [are] they to thy head, And chains to thy neck.

¹⁰בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

¹⁰My son, if sinners entice thee be not willing.

¹¹אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

¹¹If they say, `Come with us, we lay wait for blood, We watch secretly for the innocent without cause,

¹²נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

¹²We swallow them as Sheol — alive, And whole — as those going down [to] the pit,

¹³כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

¹³Every precious substance we find, We fill our houses [with] spoil,

¹⁴גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

¹⁴Thy lot thou dost cast among us, One purse is — to all of us.`

¹⁵בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

¹⁵My son! go not in the way with them, Withhold thy foot from their path,

¹⁶כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

¹⁶For their feet to evil do run, And they haste to shed blood.

¹⁷כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

¹⁷Surely in vain is the net spread out before the eyes of any bird.

¹⁸והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

¹⁸And they for their own blood lay wait, They watch secretly for their own lives.

¹⁹כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

¹⁹So [are] the paths of every gainer of dishonest gain, The life of its owners it taketh.

²⁰חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

²⁰Wisdom in an out-place crieth aloud, In broad places she giveth forth her voice,

²¹בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

²¹At the head of the multitudes she calleth, In the openings of the gates, In the city her sayings she saith:

²²עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

²²`Till when, ye simple, do ye love simplicity? And have scorners their scorning desired? And do fools hate knowledge?

²³תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

²³Turn back at my reproof, lo, I pour forth to you my spirit, I make known my words with you.

²⁴יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

²⁴Because I have called, and ye refuse, I stretched out my hand, and none is attending,

²⁵ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

²⁵And ye slight all my counsel, And my reproof ye have not desired.

²⁶גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

²⁶I also in your calamity do laugh, I deride when your fear cometh,

²⁷בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

²⁷When your fear cometh as destruction, And your calamity as a hurricane doth come, When on you come adversity and distress.

²⁸אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

²⁸Then they call me, and I do not answer, They seek me earnestly, and find me not.

²⁹תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

²⁹Because that they have hated knowledge, And the fear of Jehovah have not chosen.

³⁰לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

³⁰They have not consented to my counsel, They have despised all my reproof,

³¹ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

³¹And they eat of the fruit of their way, And from their own counsels they are filled.

³²כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

³²For the turning of the simple slayeth them, And the security of the foolish destroyeth them.

³³ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃

³³And whoso is hearkening to me dwelleth confidently, And [is] quiet from fear of evil!`