¹בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

¹My son! if thou hast been surety for thy friend, Hast stricken for a stranger thy hand,

²נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

²Hast been snared with sayings of thy mouth, Hast been captured with sayings of thy mouth,

³עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

³Do this now, my son, and be delivered, For thou hast come into the hand of thy friend. Go, trample on thyself, and strengthen thy friend,

⁴אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

⁴Give not sleep to thine eyes, And slumber to thine eyelids,

⁵הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

⁵Be delivered as a roe from the hand, And as a bird from the hand of a fowler.

⁶לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

⁶Go unto the ant, O slothful one, See her ways and be wise;

⁷אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

⁷Which hath not captain, overseer, and ruler,

⁸תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

⁸She doth prepare in summer her bread, She hath gathered in harvest her food.

⁹עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

⁹Till when, O slothful one, dost thou lie? When dost thou arise from thy sleep?

¹⁰מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

¹⁰A little sleep, a little slumber, A little clasping of the hands to rest,

¹¹ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

¹¹And thy poverty hath come as a traveller, And thy want as an armed man.

¹²אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

¹²A man of worthlessness, a man of iniquity, Walking [with] perverseness of mouth,

¹³קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

¹³Winking with his eyes, speaking with his feet, Directing with his fingers,

¹⁴תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

¹⁴Frowardness [is] in his heart, devising evil at all times, Contentions he sendeth forth.

¹⁵על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

¹⁵Therefore suddenly cometh his calamity, Instantly he is broken — and no healing.

¹⁶שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

¹⁶These six hath Jehovah hated, Yea, seven [are] abominations to His soul.

¹⁷עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

¹⁷Eyes high — tongues false — And hands shedding innocent blood —

¹⁸לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

¹⁸A heart devising thoughts of vanity — Feet hasting to run to evil —

¹⁹יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

¹⁹A false witness [who] doth breathe out lies — And one sending forth contentions between brethren.

²⁰נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

²⁰Keep, my son, the command of thy father, And leave not the law of thy mother.

²¹קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

²¹Bind them on thy heart continually, Tie them on thy neck.

²²בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

²²In thy going up and down, it leadeth thee, In thy lying down, it watcheth over thee, And thou hast awaked — it talketh [with] thee.

²³כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

²³For a lamp [is] the command, And the law a light, And a way of life [are] reproofs of instruction,

²⁴לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

²⁴To preserve thee from an evil woman, From the flattery of the tongue of a strange woman.

²⁵אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

²⁵Desire not her beauty in thy heart, And let her not take thee with her eyelids.

²⁶כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

²⁶For a harlot consumeth unto a cake of bread, And an adulteress the precious soul hunteth.

²⁷היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

²⁷Doth a man take fire into his bosom, And are his garments not burnt?

²⁸אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

²⁸Doth a man walk on the hot coals, And are his feet not scorched?

²⁹כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

²⁹So [is] he who hath gone in unto the wife of his neighbour, None who doth touch her is innocent.

³⁰לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

³⁰They do not despise the thief, When he stealeth to fill his soul when he is hungry,

³¹ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

³¹And being found he repayeth sevenfold, All the substance of his house he giveth.

³²נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

³²He who committeth adultery [with] a woman lacketh heart, He is destroying his soul who doth it.

³³נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

³³A stroke and shame he doth find, And his reproach is not wiped away,

³⁴כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

³⁴For jealousy [is] the fury of a man, And he doth not spare in a day of vengeance.

³⁵לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

³⁵He accepteth not the appearance of any atonement, Yea, he doth not consent, Though thou dost multiply bribes!