1בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃
1My son! to my wisdom give attention, To mine understanding incline thine ear,
2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
2To observe thoughtfulness, And knowledge do thy lips keep.
3כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
3For the lips of a strange woman drop honey, And smoother than oil [is] her mouth,
4ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃
4And her latter end [is] bitter as wormwood, Sharp as a sword [with] mouths.
5רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
5Her feet are going down to death, Sheol do her steps take hold of.
6ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
6The path of life — lest thou ponder, Moved have her paths — thou knowest not.
7ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃
7And now, ye sons, hearken to me, And turn not from sayings of my mouth.
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
8Keep far from off her thy way, And come not near unto the opening of her house,
9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
9Lest thou give to others thy honour, And thy years to the fierce,
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
10Lest strangers be filled [with] thy power, And thy labours in the house of a stranger,
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
11And thou hast howled in thy latter end, In the consumption of thy flesh and thy food,
12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
12And hast said, `How have I hated instruction, And reproof hath my heart despised,
13ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃
13And I have not hearkened to the voice of my directors, And to my teachers have not inclined mine ear.
14כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃
14As a little thing I have been all evil, In the midst of an assembly and a company.
15שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃
15Drink waters out of thine own cistern, Even flowing ones out of thine own well.
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
16Let thy fountains be scattered abroad, In broad places rivulets of waters.
17יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃
17Let them be to thee for thyself, And not to strangers with thee.
18יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
18Let thy fountain be blessed, And rejoice because of the wife of thy youth,
19אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃
19A hind of loves, and a roe of grace! Let her loves satisfy thee at all times, In her love magnify thyself continually.
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
20And why dost thou magnify thyself, My son, with a stranger? And embrace the bosom of a strange woman?
21כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃
21For over-against the eyes of Jehovah are the ways of each, And all his paths He is pondering.
22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
22His own iniquities do capture the wicked, And with the ropes of his sin he is holden.
23הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃
23He dieth without instruction, And in the abundance of his folly magnifieth himself!