¹לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

¹By David. — An Instruction. O the happiness of him whose transgression [is] forgiven, Whose sin is covered.

²אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃

²O the happiness of a man, To whom Jehovah imputeth not iniquity, And in whose spirit there is no deceit.

³כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃

³When I have kept silence, become old have my bones, Through my roaring all the day.

⁴כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃

⁴When by day and by night Thy hand is heavy upon me, My moisture hath been changed Into the droughts of summer. Selah.

⁵חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃

⁵My sin I cause Thee to know, And mine iniquity I have not covered. I have said, `I confess concerning My transgressions to Jehovah,` And Thou — Thou hast taken away, The iniquity of my sin. Selah.

⁶על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו׃

⁶For this doth every saintly one pray to Thee, As the time to find. Surely at an overflowing of many waters, Unto him they come not.

⁷אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃

⁷Thou [art] a hiding-place for me, From distress Thou dost keep me, [With] songs of deliverance dost compass me. Selah.

⁸אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני׃

⁸I cause thee to act wisely, And direct thee in the way that thou goest, I cause mine eye to take counsel concerning thee.

⁹אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃

⁹Be ye not as a horse — as a mule, Without understanding, With bridle and bit, its ornaments, to curb, Not to come near unto thee.

¹⁰רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו׃

¹⁰Many [are] the pains of the wicked; As to him who is trusting in Jehovah, Kindness doth compass him.

¹¹שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃

¹¹Be glad in Jehovah, and rejoice, ye righteous, And sing, all ye upright of heart!