¹משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

¹An Instruction of Asaph. Give ear, O my people, to my law, Incline your ear to sayings of my mouth.

²אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

²I open with a simile my mouth, I bring forth hidden things of old,

³אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

³That we have heard and do know, And our fathers have recounted to us.

⁴לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

⁴We do not hide from their sons, To a later generation recounting praises of Jehovah, And His strength, and His wonders that He hath done.

⁵ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

⁵And He raiseth up a testimony in Jacob, And a law hath placed in Israel, That He commanded our fathers, To make them known to their sons.

⁶למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

⁶So that a later generation doth know, Sons who are born, do rise and recount to their sons,

⁷וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

⁷And place in God their confidence, And forget not the doings of God, But keep His commands.

⁸ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

⁸And they are not like their fathers, A generation apostate and rebellious, A generation! it hath not prepared its heart, Nor stedfast with God [is] its spirit.

⁹בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

⁹Sons of Ephraim — armed bearers of bow, Have turned in a day of conflict.

¹⁰לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

¹⁰They have not kept the covenant of God, And in His law they have refused to walk,

¹¹וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

¹¹And they forget His doings, And His wonders that He shewed them.

¹²נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

¹²Before their fathers He hath done wonders, In the land of Egypt — the field of Zoan.

¹³בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

¹³He cleft a sea, and causeth them to pass over, Yea, He causeth waters to stand as a heap.

¹⁴וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

¹⁴And leadeth them with a cloud by day, And all the night with a light of fire.

¹⁵יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

¹⁵He cleaveth rocks in a wilderness, And giveth drink — as the great deep.

¹⁶ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

¹⁶And bringeth out streams from a rock, And causeth waters to come down as rivers.

¹⁷ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

¹⁷And they add still to sin against Him, To provoke the Most High in the dry place.

¹⁸וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

¹⁸And they try God in their heart, To ask food for their lust.

¹⁹וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

¹⁹And they speak against God — they said: `Is God able to array a table in a wilderness?`

²⁰הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

²⁰Lo, He hath smitten a rock, And waters flow, yea, streams overflow. `Also — bread [is] He able to give? Doth He prepare flesh for His people?`

²¹לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

²¹Therefore hath Jehovah heard, And He sheweth Himself wroth, And fire hath been kindled against Jacob, And anger also hath gone up against Israel,

²²כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

²²For they have not believed in God, Nor have they trusted in His salvation.

²³ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

²³And He commandeth clouds from above, Yea, doors of the heavens He hath opened.

²⁴וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

²⁴And He raineth on them manna to eat, Yea, corn of heaven He hath given to them.

²⁵לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

²⁵Food of the mighty hath each eaten, Venison He sent to them to satiety.

²⁶יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

²⁶He causeth an east wind to journey in the heavens, And leadeth by His strength a south wind,

²⁷וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

²⁷And He raineth on them flesh as dust, And as sand of the seas — winged fowl,

²⁸ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

²⁸And causeth [it] to fall in the midst of His camp, Round about His tabernacles.

²⁹ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

²⁹And they eat, and are greatly satisfied, And their desire He bringeth to them.

³⁰לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

³⁰They have not been estranged from their desire, Yet [is] their food in their mouth,

³¹ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

³¹And the anger of God hath gone up against them, And He slayeth among their fat ones, And youths of Israel He caused to bend.

³²בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

³²With all this they have sinned again, And have not believed in His wonders.

³³ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

³³And He consumeth in vanity their days, And their years in trouble.

³⁴אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

³⁴If He slew them, then they sought Him, And turned back, and sought God earnestly,

³⁵ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

³⁵And they remember that God [is] their rock, And God Most High their redeemer.

³⁶ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

³⁶And — they deceive Him with their mouth, And with their tongue do lie to Him,

³⁷ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

³⁷And their heart hath not been right with Him, And they have not been stedfast in His covenant.

³⁸והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

³⁸And He — the Merciful One, Pardoneth iniquity, and destroyeth not, And hath often turned back His anger, And waketh not up all His fury.

³⁹ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

³⁹And He remembereth that they [are] flesh, A wind going on — and it returneth not.

⁴⁰כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

⁴⁰How often do they provoke Him in the wilderness, Grieve Him in the desolate place?

⁴¹וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

⁴¹Yea, they turn back, and try God, And the Holy One of Israel have limited.

⁴²לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

⁴²They have not remembered His hand The day He ransomed them from the adversary.

⁴³אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

⁴³When He set His signs in Egypt, And His wonders in the field of Zoan,

⁴⁴ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

⁴⁴And He turneth to blood their streams, And their floods they drink not.

⁴⁵ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

⁴⁵He sendeth among them the beetle, and it consumeth them, And the frog, and it destroyeth them,

⁴⁶ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

⁴⁶And giveth to the caterpillar their increase, And their labour to the locust.

⁴⁷יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

⁴⁷He destroyeth with hail their vine, And their sycamores with frost,

⁴⁸ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

⁴⁸And delivereth up to the hail their beasts, And their cattle to the burning flames.

⁴⁹ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

⁴⁹He sendeth on them the fury of His anger, Wrath, and indignation, and distress — A discharge of evil messengers.

⁵⁰יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

⁵⁰He pondereth a path for His anger, He kept not back their soul from death, Yea, their life to the pestilence He delivered up.

⁵¹ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

⁵¹And He smiteth every first-born in Egypt, The first-fruit of the strong in tents of Ham.

⁵²ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

⁵²And causeth His people to journey as a flock, And guideth them as a drove in a wilderness,

⁵³וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

⁵³And He leadeth them confidently, And they have not been afraid, And their enemies hath the sea covered.

⁵⁴ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

⁵⁴And He bringeth them in unto the border of His sanctuary, This mountain His right hand had got,

⁵⁵ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

⁵⁵And casteth out nations from before them, And causeth them to fall in the line of inheritance, And causeth the tribes of Israel to dwell in their tents,

⁵⁶וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

⁵⁶And they tempt and provoke God Most High, And His testimonies have not kept.

⁵⁷ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

⁵⁷And they turn back, And deal treacherously like their fathers, They have been turned like a deceitful bow,

⁵⁸ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

⁵⁸And make Him angry with their high places, And with their graven images make Him zealous,

⁵⁹שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

⁵⁹God hath heard, and sheweth Himself wroth. And kicketh exceedingly against Israel.

⁶⁰ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

⁶⁰And He leaveth the tabernacle of Shiloh, The tent He had placed among men,

⁶¹ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

⁶¹And He giveth His strength to captivity, And His beauty into the hand of an adversary,

⁶²ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

⁶²And delivereth up to the sword His people, And with His inheritance shewed Himself angry.

⁶³בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

⁶³His young men hath fire consumed, And His virgins have not been praised.

⁶⁴כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

⁶⁴His priests by the sword have fallen, And their widows weep not.

⁶⁵ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

⁶⁵And the Lord waketh as a sleeper, As a mighty one crying aloud from wine.

⁶⁶ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

⁶⁶And He smiteth His adversaries backward, A reproach age-during He hath put on them,

⁶⁷וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

⁶⁷And He kicketh against the tent of Joseph, And on the tribe of Ephraim hath not fixed.

⁶⁸ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

⁶⁸And He chooseth the tribe of Judah, With mount Zion that He loved,

⁶⁹ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

⁶⁹And buildeth His sanctuary as a high place, Like the earth, He founded it to the age.

⁷⁰ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

⁷⁰And He fixeth on David His servant, And taketh him from the folds of a flock,

⁷¹מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

⁷¹From behind suckling ones He hath brought him in, To rule over Jacob His people, And over Israel His inheritance.

⁷²וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

⁷²And he ruleth them according to the integrity of his heart, And by the skilfulness of his hands leadeth them!