¹ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

¹What, then, shall we say Abraham our father, to have found, according to flesh?

²כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

²for if Abraham by works was declared righteous, he hath to boast — but not before god;

³כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

³for what doth the writing say? `And Abraham did believe God, and it was reckoned to him — to righteousness;`

⁴הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

⁴and to him who is working, the reward is not reckoned of grace, but of debt;

⁵אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

⁵and to him who is not working, and is believing upon Him who is declaring righteous the impious, his faith is reckoned — to righteousness:

⁶כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

⁶even as David also doth speak of the happiness of the man to whom God doth reckon righteousness apart from works:

⁷אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

⁷`Happy they whose lawless acts were forgiven, and whose sins were covered;

⁸אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

⁸happy the man to whom the Lord may not reckon sin.`

⁹ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

⁹[Is] this happiness, then, upon the circumcision, or also upon the uncircumcision — for we say that the faith was reckoned to Abraham — to righteousness?

¹⁰ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

¹⁰how then was it reckoned? he being in circumcision, or in uncircumcision? not in circumcision, but in uncircumcision;

¹¹ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

¹¹and a sign he did receive of circumcision, a seal of the righteousness of the faith in the uncircumcision, for his being father of all those believing through uncircumcision, for the righteousness also being reckoned to them,

¹²ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

¹²and father of circumcision to those not of circumcision only, but who also walk in the steps of the faith, that [is] in the uncircumcision of our father Abraham.

¹³כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

¹³For not through law [is] the promise to Abraham, or to his seed, of his being heir of the world, but through the righteousness of faith;

¹⁴כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

¹⁴for if they who are of law [are] heirs, the faith hath been made void, and the promise hath been made useless;

¹⁵כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

¹⁵for the law doth work wrath; for where law is not, neither [is] transgression.

¹⁶על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

¹⁶Because of this [it is] of faith, that [it may be] according to grace, for the promise being sure to all the seed, not to that which [is] of the law only, but also to that which [is] of the faith of Abraham,

¹⁷ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

¹⁷who is father of us all (according as it hath been written — `A father of many nations I have set thee,`) before Him whom he did believe — God, who is quickening the dead, and is calling the things that be not as being.

¹⁸באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

¹⁸Who, against hope in hope did believe, for his becoming father of many nations according to that spoken: `So shall thy seed be;`

¹⁹ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

¹⁹and not having been weak in the faith, he did not consider his own body, already become dead, (being about a hundred years old,) and the deadness of Sarah`s womb,

²⁰ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

²⁰and at the promise of God did not stagger in unbelief, but was strengthened in faith, having given glory to God,

²¹וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

²¹and having been fully persuaded that what He hath promised He is able also to do:

²²על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

²²wherefore also it was reckoned to him to righteousness.

²³ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

²³And it was not written on his account alone, that it was reckoned to him,

²⁴כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

²⁴but also on ours, to whom it is about to be reckoned — to us believing on Him who did raise up Jesus our Lord out of the dead,

²⁵אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

²⁵who was delivered up because of our offences, and was raised up because of our being declared righteous.