1ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃
1For I would not, brethren, have you ignorant, that our fathers were all under the cloud, and all passed through the sea;
2וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃
2and were all baptized unto Moses in the cloud and in the sea;
3וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃
3and did all eat the same spiritual food;
4וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
4and did all drink the same spiritual drink: for they drank of a spiritual rock that followed them: and the rock was Christ.
5אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
5Howbeit with most of them God was not well pleased: for they were overthrown in the wilderness.
6וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃
6Now these things were our examples, to the intent we should not lust after evil things, as they also lusted.
7ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃
7Neither be ye idolaters, as were some of them; as it is written, The people sat down to eat and drink, and rose up to play.
8ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃
8Neither let us commit fornication, as some of them committed, and fell in one day three and twenty thousand.
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
9Neither let us make trial of the Lord, as some of them made trial, and perished by the serpents.
10גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃
10Neither murmur ye, as some of them murmured, and perished by the destroyer.
11כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃
11Now these things happened unto them by way of example; and they were written for our admonition, upon whom the ends of the ages are come.
12לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃
12Wherefore let him that thinketh he standeth take heed lest he fall.
13עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃
13There hath no temptation taken you but such as man can bear: but God is faithful, who will not suffer you to be tempted above that ye are able; but will with the temptation make also the way of escape, that ye may be able to endure it.
14על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃
14Wherefore, my beloved, flee from idolatry.
15כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃
15I speak as to wise men; judge ye what I say.
16כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃
16The cup of blessing which we bless, is it not a communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not a communion of the body of Christ?
17כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃
17seeing that we, who are many, are one bread, one body: for we are all partake of the one bread.
18ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃
18Behold Israel after the flesh: have not they that eat the sacrifices communion with the altar?
19ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃
19What say I then? that a thing sacrificed to idols is anything, or that an idol is anything?
20אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃
20But [I say], that the things which the Gentiles sacrifice, they sacrifice to demons, and not to God: and I would not that ye should have communion with demons.
21לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃
21Ye cannot drink the cup of the Lord, and the cup of demons: ye cannot partake of the table of the Lord, and of the table of demons.
22הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃
22Or do we provoke the Lord to jealousy? are we stronger than he?
23הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃
23All things are lawful; but not all things are expedient. All things are lawful; but not all things edify.
24איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃
24Let no man seek his own, but [each] his neighbor's [good].
25כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃
25Whatsoever is sold in the shambles, eat, asking no question for conscience' sake,
26כי ליהוה הארץ ומלואה׃
26for the earth is the Lord's, and the fulness thereof.
27ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃
27If one of them that believe not biddeth you [to a feast], and ye are disposed to go; whatsoever is set before you, eat, asking no question for conscience' sake.
28ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃
28But if any man say unto you, This hath been offered in sacrifice, eat not, for his sake that showed it, and for conscience sake:
29והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃
29conscience, I say, not thine own, but the other's; for why is my liberty judged by another conscience?
30ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃
30If I partake with thankfulness, why am I evil spoken of for that for which I give thanks?
31לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃
31Whether therefore ye eat, or drink, or whatsoever ye do, do all to the glory of God.
32ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃
32Give no occasions of stumbling, either to Jews, or to Greeks, or to the church of God:
33כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃
33even as I also please all men in all things, not seeking mine own profit, but the [profit] of the many, that they may be saved.