¹ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃

¹Now [there was] a certain man in Caesarea, Cornelius by name, a centurion of the band called the Italian [band],

²והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃

²a devout man, and one that feared God with all his house, who gave much alms to the people, and prayed to God always.

³ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃

³He saw in a vision openly, as it were about the ninth hour of the day, an angel of God coming in unto him, and saying to him, Cornelius.

⁴ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃

⁴And he, fastening his eyes upon him, and being affrighted, said, What is it, Lord? And he said unto him, Thy prayers and thine alms are gone up for a memorial before God.

⁵ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

⁵And now send men to Joppa, and fetch one Simon, who is surnamed Peter:

⁶הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁶he lodgeth with one Simon a tanner, whose house is by the sea side.

⁷וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃

⁷And when the angel that spake unto him was departed, he called two of his household-servants, and a devout soldier of them that waited on him continually;

⁸ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃

⁸and having rehearsed all things unto them, he sent them to Joppa.

⁹ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃

⁹Now on the morrow, as they were on their journey, and drew nigh unto the city, Peter went up upon the housetop to pray, about the sixth hour:

¹⁰והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃

¹⁰and he became hungry, and desired to eat: but while they made ready, he fell into a trance;

¹¹וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃

¹¹and he beholdeth the heaven opened, and a certain vessel descending, as it were a great sheet, let down by four corners upon the earth:

¹²ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃

¹²wherein were all manner of fourfooted beasts and creeping things of the earth and birds of the heaven.

¹³ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃

¹³And there came a voice to him, Rise, Peter; kill and eat.

¹⁴ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃

¹⁴But Peter said, Not so, Lord; for I have never eaten anything that is common and unclean.

¹⁵ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁵And a voice [came] unto him again the second time, What God hath cleansed, make not thou common.

¹⁶וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃

¹⁶And this was done thrice: and straightway the vessel was received up into heaven.

¹⁷ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃

¹⁷Now while Peter was much perplexed in himself what the vision which he had seen might mean, behold, the men that were sent by Cornelius, having made inquiry for Simon's house, stood before the gate,

¹⁸ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃

¹⁸and called and asked whether Simon, who was surnamed Peter, were lodging there.

¹⁹ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃

¹⁹And while Peter thought on the vision, the Spirit said unto him, Behold, three men seek thee.

²⁰לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃

²⁰But arise, and get thee down, and go with them, nothing doubting: for I have sent them.

²¹וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃

²¹And Peter went down to the men, and said, Behold, I am he whom ye seek: what is the cause wherefore ye are come?

²²ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃

²²And they said, Cornelius a centurion, a righteous man and one that feareth God, and well reported of by all the nation of the Jews, was warned [of God] by a holy angel to send for thee into his house, and to hear words from thee.

²³ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃

²³So he called them in and lodged them. And on the morrow he arose and went forth with them, and certain of the brethren from Joppa accompanied him.

²⁴ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃

²⁴And on the morrow they entered into Caesarea. And Cornelius was waiting for them, having called together his kinsmen and his near friends.

²⁵ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃

²⁵And when it came to pass that Peter entered, Cornelius met him, and fell down at his feet, and worshipped him.

²⁶ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃

²⁶But Peter raised him up, saying, Stand up; I myself also am a man.

²⁷וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃

²⁷And as he talked with him, he went in, and findeth many come together:

²⁸ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃

²⁸and he said unto them, Ye yourselves know how it is an unlawful thing for a man that is a Jew to join himself or come unto one of another nation; and [yet] unto me hath God showed that I should not call any man common or unclean:

²⁹ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃

²⁹wherefore also I came without gainsaying, when I was sent for. I ask therefore with what intent ye sent for me.

³⁰ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃

³⁰And Cornelius said, Four days ago, until this hour, I was keeping the ninth hour of prayer in my house; and behold, a man stood before me in bright apparel,

³¹ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃

³¹and saith, Cornelius, thy prayer is heard, and thine alms are had in remembrance in the sight of God.

³²ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃

³²Send therefore to Joppa, and call unto thee Simon, who is surnamed Peter; he lodgeth in the house of Simon a tanner, by the sea side.

³³ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃

³³Forthwith therefore I sent to thee; and thou hast well done that thou art come. Now therefore we are all here present in the sight of God, to hear all things that have been commanded thee of the Lord.

³⁴ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃

³⁴And Peter opened his mouth and said, Of a truth I perceive that God is no respecter of persons:

³⁵כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃

³⁵but in every nation he that feareth him, and worketh righteousness, is acceptable to him.

³⁶וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃

³⁶The word which he sent unto the children of Israel, preaching good tidings of peace by Jesus Christ (He is Lord of all.) --

³⁷אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃

³⁷that saying ye yourselves know, which was published throughout all Judaea, beginning from Galilee, after the baptism which John preached;

³⁸את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃

³⁸[even] Jesus of Nazareth, how God anointed him with the Holy Spirit and with power: who went about doing good, and healing all that were oppressed of the devil; for God was with him.

³⁹ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃

³⁹And we are witnesses of all things which he did both in the country of the Jews, and in Jerusalem; whom also they slew, hanging him on a tree.

⁴⁰אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃

⁴⁰Him God raised up the third day, and gave him to be made manifest,

⁴¹לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃

⁴¹not to all the people, but unto witnesses that were chosen before of God, [even] to us, who ate and drank with him after he rose from the dead.

⁴²ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃

⁴²And he charged us to preach unto the people, and to testify that this is he who is ordained of God [to be] the Judge of the living and the dead.

⁴³ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃

⁴³To him bear all the prophets witness, that through his name every one that believeth on him shall receive remission of sins.

⁴⁴עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃

⁴⁴While Peter yet spake these words, the Holy Spirit fell on all them that heard the word.

⁴⁵והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃

⁴⁵And they of the circumcision that believed were amazed, as many as came with Peter, because that on the Gentiles also was poured out the gift of the Holy Spirit.

⁴⁶כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃

⁴⁶For they heard them speak with tongues, and magnify God. Then answered Peter,

⁴⁷ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃

⁴⁷Can any man forbid the water, that these should not be baptized, who have received the Holy Spirit as well as we?

⁴⁸ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃

⁴⁸And he commanded them to be baptized in the name of Jesus Christ. Then prayed they him to tarry certain days.