1ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃
1And it came to pass in Iconium that they entered together into the synagogue of the Jews, and so spake that a great multitude both of Jews and of Greeks believed.
2אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃
2But the Jews that were disobedient stirred up the souls of the Gentiles, and made them evil affected against the brethren.
3וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃
3Long time therefore they tarried [there] speaking boldly in the Lord, who bare witness unto the word of his grace, granting signs and wonders to be done by their hands.
4ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃
4But the multitude of the city was divided; and part held with the Jews, and part with the apostles.
5ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃
5And when there was made an onset both of the Gentiles and of the Jews with their rulers, to treat them shamefully and to stone them,
6ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃
6they became aware of it, and fled unto the cities of Lycaonia, Lystra and Derbe, and the region round about:
7ויבשרו שם הבשורה׃
7and there they preached the gospel.
8ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃
8And at Lystra there sat a certain man, impotent in his feet, a cripple from his mother's womb, who never had walked.
9וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃
9The same heard Paul speaking, who, fastening eyes upon him, and seeing that he had faith to be made whole,
10ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃
10said with a loud voice, Stand upright on thy feet. And he leaped up and walked.
11והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃
11And when the multitude saw what Paul had done, they lifted up their voice, saying in the speech of Lycaonia, The gods are come down to us in the likeness of men.
12ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃
12And they called Barnabas, Jupiter; and Paul, Mercury, because he was the chief speaker.
13וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃
13And the priest of Jupiter whose [temple] was before the city, brought oxen and garlands unto the gates, and would have done sacrifice with the multitudes.
14ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃
14But when the apostles, Barnabas and Paul, heard of it, they rent their garments, and sprang forth among the multitude, crying out
15ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃
15and saying, Sirs, why do ye these things? We also are men of like passions with you, and bring you good tidings, that ye should turn from these vain things unto a living God, who made the heaven and the earth and the sea, and all that in them is:
16ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃
16who in the generations gone by suffered all the nations to walk in their own ways.
17וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃
17And yet He left not himself without witness, in that he did good and gave you from heaven rains and fruitful seasons, filling your hearts with food and gladness.
18ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃
18And with these sayings scarce restrained they the multitudes from doing sacrifice unto them.
19ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃
19But there came Jews thither from Antioch and Iconium: and having persuaded the multitudes, they stoned Paul, and dragged him out of the city, supposing that he was dead.
20ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃
20But as the disciples stood round about him, he rose up, and entered into the city: and on the morrow he went forth with Barnabas to Derbe.
21ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃
21And when they had preached the gospel to that city, and had made many disciples, they returned to Lystra, and to Iconium, and to Antioch,
22ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃
22confirming the souls of the disciples, exhorting them to continue in the faith, and that through many tribulations we must enter into the kingdom of God.
23ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃
23And when they had appointed for them elders in every church, and had prayed with fasting, they commended them to the Lord, on whom they had believed.
24ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃
24And they passed through Pisidia, and came to Pamphylia.
25וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃
25And when they had spoken the word in Perga, they went down to Attalia;
26ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃
26and thence they sailed to Antioch, from whence they had been committed to the grace of God for the work which they had fulfilled.
27ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃
27And when they were come, and had gathered the church together, they rehearsed all things that God had done with them, and that he had opened a door of faith unto the Gentiles.
28וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃
28And they tarried no little time with the disciples.