¹ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃

¹And he came also to Derbe and to Lystra: and behold, a certain disciple was there, named Timothy, the son of a Jewess that believed; but his father was a Greek.

²ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃

²The same was well reported of by the brethren that were at Lystra and Iconium.

³בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃

³Him would Paul have to go forth with him; and he took and circumcised him because of the Jews that were in those parts: for they all knew that his father was a Greek.

⁴ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃

⁴And as they went on their way through the cities, they delivered them the decrees to keep which had been ordained of the apostles and elders that were at Jerusalem.

⁵ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃

⁵So the churches were strengthened in the faith, and increased in number daily.

⁶ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃

⁶And they went through the region of Phrygia and Galatia, having been forbidden of the Holy Spirit to speak the word in Asia;

⁷וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃

⁷and when they were come over against Mysia, they assayed to go into Bithynia; and the Spirit of Jesus suffered them not;

⁸ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃

⁸and passing by Mysia, they came down to Troas.

⁹וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃

⁹And a vision appeared to Paul in the night: There was a man of Macedonia standing, beseeching him, and saying, Come over into Macedonia, and help us.

¹⁰וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

¹⁰And when he had seen the vision, straightway we sought to go forth into Macedonia, concluding that God had called us to preach the gospel to them.

¹¹ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃

¹¹Setting sail therefore from Troas, we made a straight course to Samothrace, and the day following to Neapolis;

¹²ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃

¹²and from thence to Philippi, which is a city of Macedonia, the first of the district, a [Roman] colony: and we were in this city tarrying certain days.

¹³וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃

¹³And on the sabbath day we went forth without the gate by a river side, where we supposed there was a place of prayer; and we sat down, and spake unto the women that were come together.

¹⁴ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃

¹⁴And a certain woman named Lydia, a seller of purple of the city of Thyatira, one that worshipped God, heard us: whose heart the Lord opened to give heed unto the things which were spoken by Paul.

¹⁵ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

¹⁵And when she was baptized, and her household, she besought us, saying, If ye have judged me to be faithful to the Lord, come into my house, and abide [there]. And she constrained us.

¹⁶ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃

¹⁶And it came to pass, as we were going to the place of prayer, that a certain maid having a spirit of divination met us, who brought her masters much gain by soothsaying.

¹⁷ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃

¹⁷The same following after Paul and us cried out, saying, These men are servants of the Most High God, who proclaim unto you the way of salvation.

¹⁸וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

¹⁸And this she did for many days. But Paul, being sore troubled, turned and said to the spirit, I charge thee in the name of Jesus Christ to come out of her. And it came out that very hour.

¹⁹ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃

¹⁹But when her masters saw that the hope of their gain was gone, they laid hold on Paul and Silas, and dragged them into the marketplace before the rulers,

²⁰ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

²⁰and when they had brought them unto the magistrates, they said, These men, being Jews, do exceedingly trouble our city,

²¹ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃

²¹and set forth customs which it is not lawful for us to receive, or to observe, being Romans.

²²ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

²²And the multitude rose up together against them: and the magistrates rent their garments off them, and commanded to beat them with rods.

²³ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃

²³And when they had laid many stripes upon them, they cast them into prison, charging the jailor to keep them safely:

²⁴והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

²⁴who, having received such a charge, cast them into the inner prison, and made their feet fast in the stocks.

²⁵ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃

²⁵But about midnight Paul and Silas were praying and singing hymns unto God, and the prisoners were listening to them;

²⁶ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃

²⁶and suddenly there was a great earthquake, so that the foundations of the prison-house were shaken: and immediately all the doors were opened, and every one's bands were loosed.

²⁷ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃

²⁷And the jailor, being roused out of sleep and seeing the prison doors open, drew his sword and was about to kill himself, supposing that the prisoners had escaped.

²⁸ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃

²⁸But Paul cried with a loud voice, saying, Do thyself no harm: for we are all here.

²⁹וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃

²⁹And he called for lights and sprang in, and, trembling for fear, fell down before Paul and Silas,

³⁰ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

³⁰and brought them out and said, Sirs, what must I do to be saved?

³¹ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

³¹And they said, Believe on the Lord Jesus, and thou shalt be saved, thou and thy house.

³²ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃

³²And they spake the word of the Lord unto him, with all that were in his house.

³³ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

³³And he took them the same hour of the night, and washed their stripes; and was baptized, he and all his, immediately.

³⁴ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

³⁴And he brought them up into his house, and set food before them, and rejoiced greatly, with all his house, having believed in God.

³⁵ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃

³⁵But when it was day, the magistrates sent the sergeants, saying, Let those men go.

³⁶ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃

³⁶And the jailor reported the words to Paul, [saying], The magistrates have sent to let you go: now therefore come forth, and go in peace.

³⁷ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃

³⁷But Paul said unto them, They have beaten us publicly, uncondemned, men that are Romans, and have cast us into prison; and do they now cast us out privily? Nay verily; but let them come themselves and bring us out.

³⁸ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃

³⁸And the sergeants reported these words unto the magistrates: and they feared when they heard that they were Romans;

³⁹ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃

³⁹and they came and besought them; and when they had brought them out, they asked them to go away from the city.

⁴⁰ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

⁴⁰And they went out of the prison, and entered into [the house] of Lydia: and when they had seen the brethren, they comforted them, and departed.