¹ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃

¹And Saul was consenting unto his death. And there arose on that day a great persecution against the church which was in Jerusalem; and they were all scattered abroad throughout the regions of Judaea and Samaria, except the apostles.

²וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃

²And devout men buried Stephen, and made great lamentation over him.

³ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃

³But Saul laid waste the church, entering into every house, and dragging men and women committed them to prison.

⁴והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃

⁴They therefore that were scattered abroad, went about preaching the word.

⁵ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃

⁵And Philip went down to the city of Samaria, and proclaimed unto them the Christ.

⁶ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃

⁶And the multitudes gave heed with one accord unto the things that were spoken by Philip, when they heard, and saw the signs which he did.

⁷כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃

⁷For [from] many of those that had unclean spirits, they came out, crying with a loud voice: and many that were palsied, and that were lame, were healed.

⁸ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

⁸And there was much joy in that city.

⁹ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃

⁹But there was a certain man, Simon by name, who beforetime in the city used sorcery, and amazed the people of Samaria, giving out that himself was some great one:

¹⁰ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃

¹⁰to whom they all gave heed, from the least to the greatest, saying, This man is that power of God which is called Great.

¹¹ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃

¹¹And they gave heed to him, because that of long time he had amazed them with his sorceries.

¹²ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃

¹²But when they believed Philip preaching good tidings concerning the kingdom of God and the name of Jesus Christ, they were baptized, both men and women.

¹³ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃

¹³And Simon also himself believed: and being baptized, he continued with Philip; and beholding signs and great miracles wrought, he was amazed.

¹⁴וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃

¹⁴Now when the apostles that were at Jerusalem heard that Samaria had received the word of God, they sent unto them Peter and John:

¹⁵וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃

¹⁵who, when they were come down, prayed for them, that they might receive the Holy Spirit:

¹⁶כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃

¹⁶for as yet it was fallen upon none of them: only they had been baptized into the name of the Lord Jesus.

¹⁷ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃

¹⁷Then laid they their hands on them, and they received the Holy Spirit.

¹⁸ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃

¹⁸Now when Simon saw that through the laying on of the apostles' hands the Holy Spirit was given, he offered them money,

¹⁹ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃

¹⁹saying, Give me also this power, that on whomsoever I lay my hands, he may receive the Holy Spirit.

²⁰ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃

²⁰But Peter said unto him, Thy silver perish with thee, because thou hast thought to obtain the gift of God with money.

²¹אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃

²¹Thou hast neither part nor lot in this matter: for thy heart is not right before God.

²²ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃

²²Repent therefore of this thy wickedness, and pray the Lord, if perhaps the thought of thy heart shall be forgiven thee.

²³כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃

²³For I see that thou art in the gall of bitterness and in the bond of iniquity.

²⁴ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃

²⁴And Simon answered and said, Pray ye for me to the Lord, that none of the things which ye have spoken come upon me.

²⁵והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃

²⁵They therefore, when they had testified and spoken the word of the Lord, returned to Jerusalem, and preached the gospel to many villages of the Samaritans.

²⁶וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃

²⁶But an angel of the Lord spake unto Philip, saying, Arise, and go toward the south unto the way that goeth down from Jerusalem unto Gaza: the same is desert.

²⁷ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃

²⁷And he arose and went: and behold, a man of Ethiopia, a eunuch of great authority under Candace, queen of the Ethiopians, who was over all her treasure, who had come to Jerusalem to worship;

²⁸ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃

²⁸and he was returning and sitting in his chariot, and was reading the prophet Isaiah.

²⁹ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃

²⁹And the Spirit said unto Philip, Go near, and join thyself to this chariot.

³⁰וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃

³⁰And Philip ran to him, and heard him reading Isaiah the prophet, and said, Understandest thou what thou readest?

³¹ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃

³¹And he said, How can I, except some one shall guide me? And he besought Philip to come up and sit with him.

³²וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

³²Now the passage of the Scripture which he was reading was this, He was led as a sheep to the slaughter; And as a lamb before his shearer is dumb, So he openeth not his mouth:

³³בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃

³³In his humiliation his judgment was taken away: His generation who shall declare? For his life is taken from the earth.

³⁴ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃

³⁴And the eunuch answered Philip, and said, I pray thee, of whom speaketh the prophet this? of himself, or of some other?

³⁵ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃

³⁵And Philip opened his mouth, and beginning from this Scripture, preached unto him Jesus.

³⁶ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃

³⁶And as they went on the way, they came unto a certain water; and the eunuch saith, Behold, [here is] water; what doth hinder me to be baptized?

³⁷ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃

³⁷[And Philip said, If thou believest with all thy heart, thou mayest. And he answered and said, I believe that Jesus Christ is the Son of God.]

³⁸ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃

³⁸And he commanded the chariot to stand still: and they both went down into the water, both Philip and the eunuch, and he baptized him.

³⁹ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃

³⁹And when they came up out of the water, the Spirit of the Lord caught away Philip; and the eunuch saw him no more, for he went on his way rejoicing.

⁴⁰ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃

⁴⁰But Philip was found at Azotus: and passing through he preached the gospel to all the cities, till he came to Caesarea.