¹ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃

¹Then we turned, and took our journey into the wilderness by the way to the Red Sea, as Jehovah spake unto me; and we compassed mount Seir many days.

²ויאמר יהוה אלי לאמר׃

²And Jehovah spake unto me, saying,

³רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃

³Ye have compassed this mountain long enough: turn you northward.

⁴ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃

⁴And command thou the people, saying, Ye are to pass through the border of your brethren the children of Esau, that dwell in Seir; and they will be afraid of you: take ye good heed unto yourselves therefore;

⁵אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃

⁵contend not with them; for I will not give you of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on; because I have given mount Seir unto Esau for a possession.

⁶אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃

⁶Ye shall purchase food of them for money, that ye may eat; and ye shall also buy water of them for money, that ye may drink.

⁷כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃

⁷For Jehovah thy God hath blessed thee in all the work of thy hand; he hath known thy walking through this great wilderness: these forty years Jehovah thy God hath been with thee; thou hast lacked nothing.

⁸ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃

⁸So we passed by from our brethren the children of Esau, that dwell in Seir, from the way of the Arabah from Elath and from Ezion-geber. And we turned and passed by the way of the wilderness of Moab.

⁹ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃

⁹And Jehovah said unto me, Vex not Moab, neither contend with them in battle; for I will not give thee of his land for a possession; because I have given Ar unto the children of Lot for a possession.

¹⁰האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃

¹⁰(The Emim dwelt therein aforetime, a people great, and many, and tall, as the Anakim:

¹¹רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃

¹¹these also are accounted Rephaim, as the Anakim; but the Moabites call them Emim.

¹²ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃

¹²The Horites also dwelt in Seir aforetime, but the children of Esau succeeded them; and they destroyed them from before them, and dwelt in their stead; as Israel did unto the land of his possession, which Jehovah gave unto them.)

¹³עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃

¹³Now rise up, and get you over the brook Zered. And we went over the brook Zered.

¹⁴והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃

¹⁴And the days in which we came from Kadesh-barnea, until we were come over the brook Zered, were thirty and eight years; until all the generation of the men of war were consumed from the midst of the camp, as Jehovah sware unto them.

¹⁵וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃

¹⁵Moreover the hand of Jehovah was against them, to destroy them from the midst of the camp, until they were consumed.

¹⁶ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃

¹⁶So it came to pass, when all the men of war were consumed and dead from among the people,

¹⁷וידבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁷that Jehovah spake unto me, saying,

¹⁸אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃

¹⁸Thou art this day to pass over Ar, the border of Moab:

¹⁹וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃

¹⁹and when thou comest nigh over against the children of Ammon, vex them not, nor contend with them; for I will not give thee of the land of the children of Ammon for a possession; because I have given it unto the children of Lot for a possession.

²⁰ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃

²⁰(That also is accounted a land of Rephaim: Rephaim dwelt therein aforetime; but the Ammonites call them Zamzummim,

²¹עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃

²¹a people great, and many, and tall, as the Anakim; but Jehovah destroyed them before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead;

²²כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃

²²as he did for the children of Esau, that dwell in Seir, when he destroyed the Horites from before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead even unto this day:

²³והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

²³and the Avvim, that dwelt in villages as far as Gaza, the Caphtorim, that came forth out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead.)

²⁴קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃

²⁴Rise ye up, take your journey, and pass over the valley of the Arnon: behold, I have given into thy hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land; begin to possess it, and contend with him in battle.

²⁵היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃

²⁵This day will I begin to put the dread of thee and the fear of thee upon the peoples that are under the whole heaven, who shall hear the report of thee, and shall tremble, and be in anguish because of thee.

²⁶ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃

²⁶And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon king of Heshbon with words of peace, saying,

²⁷אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃

²⁷Let me pass through thy land: I will go along by the highway, I will turn neither unto the right hand nor to the left.

²⁸אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃

²⁸Thou shalt sell me food for money, that I may eat; and give me water for money, that I may drink: only let me pass through on my feet,

²⁹כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

²⁹as the children of Esau that dwell in Seir, and the Moabites that dwell in Ar, did unto me; until I shall pass over the Jordan into the land which Jehovah our God giveth us.

³⁰ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃

³⁰But Sihon king of Heshbon would not let us pass by him; for Jehovah thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate, that he might deliver him into thy hand, as at this day.

³¹ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃

³¹And Jehovah said unto me, Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before thee: begin to possess, that thou mayest inherit his land.

³²ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃

³²Then Sihon came out against us, he and all his people, unto battle at Jahaz.

³³ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃

³³And Jehovah our God delivered him up before us; and we smote him, and his sons, and all his people.

³⁴ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃

³⁴And we took all his cities at that time, and utterly destroyed every inhabited city, with the women and the little ones; we left none remaining:

³⁵רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃

³⁵only the cattle we took for a prey unto ourselves, with the spoil of the cities which we had taken.

³⁶מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃

³⁶From Aroer, which is on the edge of the valley of the Arnon, and [from] the city that is in the valley, even unto Gilead, there was not a city too high for us; Jehovah our God delivered up all before us:

³⁷רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃

³⁷only to the land of the children of Ammon thou camest not near; all the side of the river Jabbok, and the cities of the hill-country, and wheresoever Jehovah our God forbade us.