¹לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃

¹Thou shalt not take up a false report: put not thy hand with the wicked to be an unrighteous witness.

²לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃

²Thou shalt not follow a multitude to do evil; neither shalt thou speak in a cause to turn aside after a multitude to wrest [justice]:

³ודל לא תהדר בריבו׃

³neither shalt thou favor a poor man in his cause.

⁴כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃

⁴If thou meet thine enemy's ox or his ass going astray, thou shalt surely bring it back to him again.

⁵כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃

⁵If thou see the ass of him that hateth thee lying under his burden, thou shalt forbear to leave him, thou shalt surely release [it] with him.

⁶לא תטה משפט אבינך בריבו׃

⁶Thou shalt not wrest the justice [due] to thy poor in his cause.

⁷מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃

⁷Keep thee far from a false matter; and the innocent and righteous slay thou not: for I will not justify the wicked.

⁸ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

⁸And thou shalt take no bribe: for a bribe blindeth them that have sight, and perverteth the words of the righteous.

⁹וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

⁹And a sojourner shalt thou not oppress: for ye know the heart of a sojourner, seeing ye were sojourners in the land of Egypt.

¹⁰ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃

¹⁰And six years thou shalt sow thy land, and shalt gather in the increase thereof:

¹¹והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃

¹¹but the seventh year thou shalt let it rest and lie fallow; that the poor of thy people may eat: and what they leave the beast of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, [and] with thy oliveyard.

¹²ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃

¹²Six days thou shalt do thy work, and on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the sojourner, may be refreshed.

¹³ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃

¹³And in all things that I have said unto you take ye heed: and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.

¹⁴שלש רגלים תחג לי בשנה׃

¹⁴Three times thou shalt keep a feast unto me in the year.

¹⁵את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃

¹⁵The feast of unleavened bread shalt thou keep: seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib (for in it thou camest out from Egypt); and none shall appear before me empty:

¹⁶וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃

¹⁶and the feast of harvest, the first-fruits of thy labors, which thou sowest in the field: and the feast of ingathering, at the end of the year, when thou gatherest in thy labors out of the field.

¹⁷שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃

¹⁷Three times in the year all thy males shall appear before the Lord Jehovah.

¹⁸לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃

¹⁸Thou shalt not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of my feast remain all night until the morning.

¹⁹ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃

¹⁹The first of the first-fruits of thy ground thou shalt bring into the house of Jehovah thy God. Thou shalt not boil a kid in it mother's milk.

²⁰הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃

²⁰Behold, I send an angel before thee, to keep thee by the way, and to bring thee into the place which I have prepared.

²¹השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃

²¹Take ye heed before him, and hearken unto his voice; provoke him not; for he will not pardon your transgression: for my name is in him.

²²כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃

²²But if thou shalt indeed hearken unto his voice, and do all that I speak; then I will be an enemy unto thine enemies, and an adversary unto thine adversaries.

²³כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃

²³For mine angel shall go before thee, and bring thee in unto the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Canaanite, the Hivite, and the Jebusite: and I will cut them off.

²⁴לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃

²⁴Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their works; but thou shalt utterly overthrow them, and break in pieces their pillars.

²⁵ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃

²⁵And ye shall serve Jehovah your God, and he will bless thy bread, and thy water; and I will take sickness away from the midst of thee.

²⁶לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃

²⁶There shall none cast her young, nor be barren, in thy land: the number of thy days I will fulfil.

²⁷את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃

²⁷I will send my terror before thee, and will discomfit all the people to whom thou shalt come, and I will make all thine enemies turn their backs unto thee.

²⁸ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃

²⁸And I will send the hornet before thee, which shall drive out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee.

²⁹לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

²⁹I will not drive them out from before thee in one year, lest the land become desolate, and the beasts of the field multiply against thee.

³⁰מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃

³⁰By little and little I will drive them out from before thee, until thou be increased, and inherit the land.

³¹ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

³¹And I will set thy border from the Red Sea even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the River: for I will deliver the inhabitants of the land into your hand: and thou shalt drive them out before thee.

³²לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃

³²Thou shalt make no covenant with them, nor with their gods.

³³לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃

³³They shall not dwell in thy land, lest they make thee sin against me; for if thou serve their gods, it will surely be a snare unto thee.