¹משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

¹The burden of Moab. For in a night Ar of Moab is laid waste, [and] brought to nought; for in a night Kir of Moab is laid waste, [and] brought to nought.

²עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

²They are gone up to Bayith, and to Dibon, to the high places, to weep: Moab waileth over Nebo, and over Medeba; on all their heads is baldness, every beard is cut off.

³בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

³In their streets they gird themselves with sackcloth; on their housetops, and in their broad places, every one waileth, weeping abundantly.

⁴ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

⁴And Heshbon crieth out, and Elealeh; their voice is heard even unto Jahaz: therefore the armed men of Moab cry aloud; his soul trembleth within him.

⁵לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

⁵My heart crieth out for Moab; her nobles [flee] unto Zoar, to Eglath-shelishi-yah: for by the ascent of Luhith with weeping they go up; for in the way of Horonaim they raise up a cry of destruction.

⁶כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

⁶For the waters of Nimrim shall be desolate; for the grass is withered away, the tender grass faileth, there is no green thing.

⁷על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

⁷Therefore the abundance they have gotten, and that which they have laid up, shall they carry away over the brook of the willows.

⁸כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

⁸For the cry is gone round about the borders of Moab; the wailing thereof unto Eglaim, and the wailing thereof unto Beer-elim.

⁹כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

⁹For the waters of Dimon are full of blood; for I will bring yet more upon Dimon, a lion upon them of Moab that escape, and upon the remnant of the land.