¹הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃

¹Behold, my servant, whom I uphold; my chosen, in whom my soul delighteth: I have put my Spirit upon him; he will bring forth justice to the Gentiles.

²לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃

²He will not cry, nor lift up his voice, nor cause it to be heard in the street.

³קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃

³A bruised reed will he not break, and a dimly burning wick will he not quench: he will bring forth justice in truth.

⁴לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃

⁴He will not fail nor be discouraged, till he have set justice in the earth; and the isles shall wait for his law.

⁵כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

⁵Thus saith God Jehovah, he that created the heavens, and stretched them forth; he that spread abroad the earth and that which cometh out of it; he that giveth breath unto the people upon it, and spirit to them that walk therein:

⁶אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃

⁶I, Jehovah, have called thee in righteousness, and will hold thy hand, and will keep thee, and give thee for a covenant of the people, for a light of the Gentiles;

⁷לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃

⁷to open the blind eyes, to bring out the prisoners from the dungeon, and them that sit in darkness out of the prison-house.

⁸אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃

⁸I am Jehovah, that is my name; and my glory will I not give to another, neither my praise unto graven images.

⁹הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃

⁹Behold, the former things are come to pass, and new things do I declare; before they spring forth I tell you of them.

¹⁰שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃

¹⁰Sing unto Jehovah a new song, and his praise from the end of the earth; ye that go down to the sea, and all that is therein, the isles, and the inhabitants thereof.

¹¹ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃

¹¹Let the wilderness and the cities thereof lift up [their voice], the villages that Kedar doth inhabit; let the inhabitants of Sela sing, let them shout from the top of the mountains.

¹²ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃

¹²Let them give glory unto Jehovah, and declare his praise in the islands.

¹³יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃

¹³Jehovah will go forth as a mighty man; he will stir up [his] zeal like a man of war: he will cry, yea, he will shout aloud; he will do mightily against his enemies.

¹⁴החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃

¹⁴I have long time holden my peace; I have been still, and refrained myself: [now] will I cry out like a travailing woman; I will gasp and pant together.

¹⁵אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃

¹⁵I will lay waste mountains and hills, and dry up all their herbs; and I will make the rivers islands, and will dry up the pools.

¹⁶והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃

¹⁶And I will bring the blind by a way that they know not; in paths that they know not will I lead them; I will make darkness light before them, and crooked places straight. These things will I do, and I will not forsake them.

¹⁷נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃

¹⁷They shall be turned back, they shall be utterly put to shame, that trust in graven images, that say unto molten images, Ye are our gods.

¹⁸החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃

¹⁸Hear, ye deaf; and look, ye blind, that ye may see.

¹⁹מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃

¹⁹Who is blind, but my servant? or deaf, as my messenger that I send? who is blind as he that is at peace [with me], and blind as Jehovah's servant?

²⁰ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃

²⁰Thou seest many things, but thou observest not; his ears are open, but he heareth not.

²¹יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃

²¹It pleased Jehovah, for his righteousness' sake, to magnify the law, and make it honorable.

²²והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃

²²But this is a people robbed and plundered; they are all of them snared in holes, and they are hid in prison-houses: they are for a prey, and none delivereth; for a spoil, and none saith, Restore.

²³מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃

²³Who is there among you that will give ear to this? that will hearken and hear for the time to come?

²⁴מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃

²⁴Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? did not Jehovah? he against whom we have sinned, and in whose ways they would not walk, neither were they obedient unto his law.

²⁵וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃

²⁵Therefore he poured upon him the fierceness of his anger, and the strength of battle; and it set him on fire round about, yet he knew not; and it burned him, yet he laid it not to heart.