1מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃
1Who is this that cometh from Edom, with dyed garments from Bozrah? this that is glorious in his apparel, marching in the greatness of his strength? I that speak in righteousness, mighty to save.
2מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃
2Wherefore art thou red in thine apparel, and thy garments like him that treadeth in the winevat?
3פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃
3I have trodden the winepress alone; and of the peoples there was no man with me: yea, I trod them in mine anger, and trampled them in my wrath; and their lifeblood is sprinkled upon my garments, and I have stained all my raiment.
4כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃
4For the day of vengeance was in my heart, and the year of my redeemed is come.
5ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃
5And I looked, and there was none to help; and I wondered that there was none to uphold: therefore mine own arm brought salvation unto me; and my wrath, it upheld me.
6ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
6And I trod down the peoples in mine anger, and made them drunk in my wrath, and I poured out their lifeblood on the earth.
7חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃
7I will make mention of the lovingkindnesses of Jehovah, [and] the praises of Jehovah, according to all that Jehovah hath bestowed on us, and the great goodness toward the house of Israel, which he hath bestowed on them according to his mercies, and according to the multitude of his lovingkindnesses.
8ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃
8For he said, Surely, they are my people, children that will not deal falsely: so he was their Saviour.
9בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃
9In all their affliction he was afflicted, and the angel of his presence saved them: in his love and in his pity he redeemed them; and he bare them, and carried them all the days of old.
10והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃
10But they rebelled, and grieved his holy Spirit: therefore he was turned to be their enemy, [and] himself fought against them.
11ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃
11Then he remembered the days of old, Moses [and] his people, [saying], Where is he that brought them up out of the sea with the shepherds of his flock? where is he that put his holy Spirit in the midst of them?
12מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃
12that caused his glorious arm to go at the right hand of Moses? that divided the waters before them, to make himself an everlasting name?
13מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃
13that led them through the depths, as a horse in the wilderness, so that they stumbled not?
14כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃
14As the cattle that go down into the valley, the Spirit of Jehovah caused them to rest; so didst thou lead thy people, to make thyself a glorious name.
15הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃
15Look down from heaven, and behold from the habitation of thy holiness and of thy glory: where are thy zeal and thy mighty acts? the yearning of thy heart and thy compassions are restrained toward me.
16כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃
16For thou art our Father, though Abraham knoweth us not, and Israel doth not acknowledge us: thou, O Jehovah, art our Father; our Redeemer from everlasting is thy name.
17למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃
17O Jehovah, why dost thou make us to err from thy ways, and hardenest our heart from thy fear? Return for thy servants' sake, the tribes of thine inheritance.
18למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃
18Thy holy people possessed [it] but a little while: our adversaries have trodden down thy sanctuary.
19היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃
19We are become as they over whom thou never barest rule, as they that were not called by thy name.