¹ויען אליפז התימני ויאמר׃

¹Then answered Eliphaz the Temanite, and said,

²החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

²Should a wise man make answer with vain knowledge, And fill himself with the east wind?

³הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

³Should he reason with unprofitable talk, Or with speeches wherewith he can do no good?

⁴אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

⁴Yea, thou doest away with fear, And hinderest devotion before God.

⁵כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

⁵For thine iniquity teacheth thy mouth, And thou choosest the tongue of the crafty.

⁶ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

⁶Thine own mouth condemneth thee, and not I; Yea, thine own lips testify against thee.

⁷הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

⁷Art thou the first man that was born? Or wast thou brought forth before the hills?

⁸הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

⁸Hast thou heard the secret counsel of God? And dost thou limit wisdom to thyself?

⁹מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

⁹What knowest thou, that we know not? What understandest thou, which is not in us?

¹⁰גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

¹⁰With us are both the gray-headed and the very aged men, Much elder than thy father.

¹¹המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

¹¹Are the consolations of God too small for thee, Even the word that is gentle toward thee?

¹²מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

¹²Why doth thy heart carry thee away? And why do thine eyes flash,

¹³כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

¹³That against God thou turnest thy spirit, And lettest words go out of thy mouth?

¹⁴מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

¹⁴What is man, that he should be clean? And he that is born of a woman, that he should be righteous?

¹⁵הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

¹⁵Behold, he putteth no trust in his holy ones; Yea, the heavens are not clean in his sight:

¹⁶אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

¹⁶How much less one that is abominable and corrupt, A man that drinketh iniquity like water!

¹⁷אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

¹⁷I will show thee, hear thou me; And that which I have seen I will declare:

¹⁸אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

¹⁸(Which wise men have told From their fathers, and have not hid it;

¹⁹להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

¹⁹Unto whom alone the land was given, And no stranger passed among them):

²⁰כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

²⁰The wicked man travaileth with pain all his days, Even the number of years that are laid up for the oppressor.

²¹קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

²¹A sound of terrors is in his ears; In prosperity the destroyer shall come upon him.

²²לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

²²He believeth not that he shall return out of darkness, And he is waited for of the sword.

²³נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

²³He wandereth abroad for bread, [saying], Where is it? He knoweth that the day of darkness is ready at his hand.

²⁴יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

²⁴Distress and anguish make him afraid; They prevail against him, as a king ready to the battle.

²⁵כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

²⁵Because he hath stretched out his hand against God, And behaveth himself proudly against the Almighty;

²⁶ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

²⁶He runneth upon him with a [stiff] neck, With the thick bosses of his bucklers;

²⁷כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

²⁷Because he hath covered his face with his fatness, And gathered fat upon his loins;

²⁸וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

²⁸And he hath dwelt in desolate cities, In houses which no man inhabited, Which were ready to become heaps;

²⁹לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

²⁹He shall not be rich, neither shall his substance continue, Neither shall their possessions be extended on the earth.

³⁰לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

³⁰He shall not depart out of darkness; The flame shall dry up his branches, And by the breath of [God's] mouth shall he go away.

³¹אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

³¹Let him not trust in vanity, deceiving himself; For vanity shall be his recompense.

³²בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

³²It shall be accomplished before his time, And his branch shall not be green.

³³יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

³³He shall shake off his unripe grape as the vine, And shall cast off his flower as the olive-tree.

³⁴כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

³⁴For the company of the godless shall be barren, And fire shall consume the tents of bribery.

³⁵הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃

³⁵They conceive mischief, and bring forth iniquity, And their heart prepareth deceit.