1ויען איוב ויאמר׃
1Then Job answered and said,
2שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
2I have heard many such things: Miserable comforters are ye all.
3הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃
3Shall vain words have an end? Or what provoketh thee that thou answerest?
4גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃
4I also could speak as ye do; If your soul were in my soul's stead, I could join words together against you, And shake my head at you.
5אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃
5[But] I would strengthen you with my mouth, And the solace of my lips would assuage [your grief].
6אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
6Though I speak, my grief is not assuaged; And though I forbear, what am I eased?
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
7But now he hath made me weary: Thou hast made desolate all my company.
8ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
8And thou hast laid fast hold on me, [which] is a witness [against me]: And my leanness riseth up against me, It testifieth to my face.
9אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃
9He hath torn me in his wrath, and persecuted me; He hath gnashed upon me with his teeth: Mine adversary sharpeneth his eyes upon me.
10פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
10They have gaped upon me with their mouth; They have smitten me upon the cheek reproachfully: They gather themselves together against me.
11יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃
11God delivereth me to the ungodly, And casteth me into the hands of the wicked.
12שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃
12I was at ease, and he brake me asunder; Yea, he hath taken me by the neck, and dashed me to pieces: He hath also set me up for his mark.
13יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
13His archers compass me round about; He cleaveth my reins asunder, and doth not spare; He poureth out my gall upon the ground.
14יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
14He breaketh me with breach upon breach; He runneth upon me like a giant.
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
15I have sewed sackcloth upon my skin, And have laid my horn in the dust.
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
16My face is red with weeping, And on my eyelids is the shadow of death;
17על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃
17Although there is no violence in my hands, And my prayer is pure.
18ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃
18O earth, cover not thou my blood, And let my cry have no [resting] -place.
19גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃
19Even now, behold, my witness is in heaven, And he that voucheth for me is on high.
20מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
20My friends scoff at me: [But] mine eye poureth out tears unto God,
21ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃
21That he would maintain the right of a man with God, And of a son of man with his neighbor!
22כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃
22For when a few years are come, I shall go the way whence I shall not return.