¹רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

¹My spirit is consumed, my days are extinct, The grave is [ready] for me.

²אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

²Surely there are mockers with me, And mine eye dwelleth upon their provocation.

³שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

³Give now a pledge, be surety for me with thyself; Who is there that will strike hands with me?

⁴כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

⁴For thou hast hid their heart from understanding: Therefore shalt thou not exalt [them].

⁵לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

⁵He that denounceth his friends for a prey, Even the eyes of his children shall fail.

⁶והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

⁶But he hath made me a byword of the people; And they spit in my face.

⁷ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

⁷Mine eye also is dim by reason of sorrow, And all my members are as a shadow.

⁸ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

⁸Upright men shall be astonished at this, And the innocent shall stir up himself against the godless.

⁹ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

⁹Yet shall the righteous hold on his way, And he that hath clean hands shall wax stronger and stronger.

¹⁰ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

¹⁰But as for you all, come on now again; And I shall not find a wise man among you.

¹¹ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

¹¹My days are past, my purposes are broken off, Even the thoughts of my heart.

¹²לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

¹²They change the night into day: The light, [say they], is near unto the darkness.

¹³אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

¹³If I look for Sheol as my house; If I have spread my couch in the darkness;

¹⁴לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

¹⁴If I have said to corruption, Thou art my father; To the worm, [Thou art] my mother, and my sister;

¹⁵ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

¹⁵Where then is my hope? And as for my hope, who shall see it?

¹⁶בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃

¹⁶It shall go down to the bars of Sheol, When once there is rest in the dust.