¹ויען איוב ויאמר׃

¹Then Job answered and said,

²אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

²Of a truth I know that it is so: But how can man be just with God?

³אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

³If he be pleased to contend with him, He cannot answer him one of a thousand.

⁴חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

⁴[He is] wise in heart, and mighty in strength: Who hath hardened himself against him, and prospered?-

⁵המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

⁵[Him] that removeth the mountains, and they know it not, When he overturneth them in his anger;

⁶המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

⁶That shaketh the earth out of its place, And the pillars thereof tremble;

⁷האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

⁷That commandeth the sun, and it riseth not, And sealeth up the stars;

⁸נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

⁸That alone stretcheth out the heavens, And treadeth upon the waves of the sea;

⁹עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

⁹That maketh the Bear, Orion, and the Pleiades, And the chambers of the south;

¹⁰עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

¹⁰That doeth great things past finding out, Yea, marvellous things without number.

¹¹הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

¹¹Lo, he goeth by me, and I see him not: He passeth on also, but I perceive him not.

¹²הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

¹²Behold, he seizeth [the prey], who can hinder him? Who will say unto him, What doest thou?

¹³אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

¹³God will not withdraw his anger; The helpers of Rahab do stoop under him.

¹⁴אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

¹⁴How much less shall I answer him, And choose out my words [to reason] with him?

¹⁵אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

¹⁵Whom, though I were righteous, yet would I not answer; I would make supplication to my judge.

¹⁶אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

¹⁶If I had called, and he had answered me, Yet would I not believe that he hearkened unto my voice.

¹⁷אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

¹⁷For he breaketh me with a tempest, And multiplieth my wounds without cause.

¹⁸לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

¹⁸He will not suffer me to take my breath, But filleth me with bitterness.

¹⁹אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

¹⁹If [we speak] of strength, lo, [he is] mighty! And if of justice, Who, [saith he], will summon me?

²⁰אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

²⁰Though I be righteous, mine own mouth shall condemn me: Though I be perfect, it shall prove me perverse.

²¹תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

²¹I am perfect; I regard not myself; I despise my life.

²²אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

²²It is all one; therefore I say, He destroyeth the perfect and the wicked.

²³אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

²³If the scourge slay suddenly, He will mock at the trial of the innocent.

²⁴ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

²⁴The earth is given into the hand of the wicked; He covereth the faces of the judges thereof: If [it be] not [he], who then is it?

²⁵וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

²⁵Now my days are swifter than a post: They flee away, they see no good,

²⁶חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

²⁶They are passed away as the swift ships; As the eagle that swoopeth on the prey.

²⁷אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

²⁷If I say, I will forget my complaint, I will put off my [sad] countenance, and be of good cheer;

²⁸יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

²⁸I am afraid of all my sorrows, I know that thou wilt not hold me innocent.

²⁹אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

²⁹I shall be condemned; Why then do I labor in vain?

³⁰אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

³⁰If I wash myself with snow water, And make my hands never so clean;

³¹אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

³¹Yet wilt thou plunge me in the ditch, And mine own clothes shall abhor me.

³²כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

³²For he is not a man, as I am, that I should answer him, That we should come together in judgment.

³³לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

³³There is no umpire betwixt us, That might lay his hand upon us both.

³⁴יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

³⁴Let him take his rod away from me, And let not his terror make me afraid:

³⁵אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

³⁵Then would I speak, and not fear him; For I am not so in myself.