¹ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

¹When therefore the Lord knew that the Pharisees had heard that Jesus was making and baptizing more disciples than John

²ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃

²(although Jesus himself baptized not, but his disciples),

³ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

³he left Judea, and departed again into Galilee.

⁴ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃

⁴And he must needs pass through Samaria.

⁵ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

⁵So he cometh to a city of Samaria, called Sychar, near to the parcel of ground that Jacob gave to his son Joseph:

⁶ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

⁶and Jacob's well was there. Jesus therefore, being wearied with his journey, sat thus by the well. It was about the sixth hour.

⁷ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃

⁷There cometh a woman of Samaria to draw water: Jesus saith unto her, Give me to drink.

⁸כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

⁸For his disciples were gone away into the city to buy food.

⁹ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃

⁹The Samaritan woman therefore saith unto him, How is it that thou, being a Jew, askest drink of me, who am a Samaritan woman? (For Jews have no dealings with Samaritans.)

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

¹⁰Jesus answered and said unto unto her, If thou knewest the gift of God, and who it is that saith to thee, Give me to drink; thou wouldest have asked of him, and he would have given thee living water.

¹¹ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

¹¹The woman saith unto him, Sir, thou hast nothing to draw with, and the well is deep: whence then hast thou that living water?

¹²האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

¹²Art thou greater than our father Jacob, who gave us the well, and drank thereof himself, and his sons, and his cattle?

¹³ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃

¹³Jesus answered and said unto her, Every one that drinketh of this water shall thirst again:

¹⁴ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

¹⁴but whosoever drinketh of the water that I shall give him shall never thirst; but the water that I shall give him shall become in him a well of water springing up unto eternal life.

¹⁵ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

¹⁵The woman saith unto him, Sir, give me this water, that I thirst not, neither come all the way hither to draw.

¹⁶ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

¹⁶Jesus saith unto her, Go, call thy husband, and come hither.

¹⁷ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

¹⁷The woman answered and said unto him, I have no husband. Jesus saith unto her, Thou saidst well, I have no husband:

¹⁸כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

¹⁸for thou hast had five husbands; and he whom thou now hast is not thy husband: this hast thou said truly.

¹⁹ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

¹⁹The woman saith unto him, Sir, I perceive that thou art a prophet.

²⁰אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

²⁰Our fathers worshipped in this mountain; and ye say, that in Jerusalem is the place where men ought to worship.

²¹ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃

²¹Jesus saith unto her, Woman, believe me, the hour cometh, when neither in this mountain, nor in Jerusalem, shall ye worship the Father.

²²אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃

²²Ye worship that which ye know not: we worship that which we know; for salvation is from the Jews.

²³אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

²³But the hour cometh, and now is, when the true worshippers shall worship the Father in spirit and truth: for such doth the Father seek to be his worshippers.

²⁴האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

²⁴God is a Spirit: and they that worship him must worship in spirit and truth.

²⁵ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃

²⁵The woman saith unto him, I know that Messiah cometh (he that is called Christ): when he is come, he will declare unto us all things.

²⁶ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

²⁶Jesus saith unto her, I that speak unto thee am [he].

²⁷ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

²⁷And upon this came his disciples; and they marvelled that he was speaking with a woman; yet no man said, What seekest thou? or, Why speakest thou with her?

²⁸ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃

²⁸So the woman left her waterpot, and went away into the city, and saith to the people,

²⁹באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃

²⁹Come, see a man, who told me all things that [ever] I did: can this be the Christ?

³⁰ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

³⁰They went out of the city, and were coming to him.

³¹טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃

³¹In the mean while the disciples prayed him, saying, Rabbi, eat.

³²ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

³²But he said unto them, I have meat to eat that ye know not.

³³ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

³³The disciples therefore said one to another, Hath any man brought him [aught] to eat?

³⁴ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

³⁴Jesus saith unto them, My meat is to do the will of him that sent me, and to accomplish his work.

³⁵הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

³⁵Say not ye, There are yet four months, and [then] cometh the harvest? behold, I say unto you, Lift up your eyes, and look on the fields, that they are white already unto harvest.

³⁶והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃

³⁶He that reapeth receiveth wages, and gathereth fruit unto life eternal; that he that soweth and he that reapeth may rejoice together.

³⁷כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

³⁷For herein is the saying true, One soweth, and another reapeth.

³⁸אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

³⁸I sent you to reap that whereon ye have not labored: others have labored, and ye are entered into their labor.

³⁹ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃

³⁹And from that city many of the Samaritans believed on him because of the word of the woman, who testified, He told me all things that [ever] I did.

⁴⁰ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

⁴⁰So when the Samaritans came unto him, they besought him to abide with them: and he abode there two days.

⁴¹ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

⁴¹And many more believed because of his word;

⁴²ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

⁴²and they said to the woman, Now we believe, not because of thy speaking: for we have heard for ourselves, and know that this is indeed the Saviour of the world.

⁴³ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

⁴³And after the two days he went forth from thence into Galilee.

⁴⁴כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

⁴⁴For Jesus himself testified, that a prophet hath no honor in his own country.

⁴⁵ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

⁴⁵So when he came into Galilee, the Galilaeans received him, having seen all the things that he did in Jerusalem at the feast: for they also went unto the feast.

⁴⁶ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃

⁴⁶He came therefore again unto Cana of Galilee, where he made the water wine. And there was a certain nobleman, whose son was sick at Capernaum.

⁴⁷ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃

⁴⁷When he heard that Jesus was come out of Judaea into Galilee, he went unto him, and besought [him] that he would come down, and heal his son; for he was at the point of death.

⁴⁸ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

⁴⁸Jesus therefore said unto him, Except ye see signs and wonders, ye will in no wise believe.

⁴⁹ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃

⁴⁹The nobleman saith unto him, Sir, come down ere my child die.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃

⁵⁰Jesus saith unto him, Go thy way; thy son liveth. The man believed the word that Jesus spake unto him, and he went his way.

⁵¹ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃

⁵¹And as he was now going down, his servants met him, saying, that his son lived.

⁵²וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

⁵²So he inquired of them the hour when he began to amend. They said therefore unto him, Yesterday at the seventh hour the fever left him.

⁵³וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

⁵³So the father knew that [it was] at that hour in which Jesus said unto him, Thy son liveth: and himself believed, and his whole house.

⁵⁴זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃

⁵⁴This is again the second sign that Jesus did, having come out of Judaea into Galilee.