¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹And Jehovah spake unto Moses, saying,

²דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

²Speak unto Aaron and to his sons, that they separate themselves from the holy things of the children of Israel, which they hallow unto me, and that they profane not my holy name: I am Jehovah.

³אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

³Say unto them, Whosoever he be of all your seed throughout your generations, that approacheth unto the holy things, which the children of Israel hallow unto Jehovah, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from before me: I am Jehovah.

⁴איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃

⁴What man soever of the seed of Aaron is a leper, or hath an issue; he shall not eat of the holy things, until he be clean. And whoso toucheth anything that is unclean by the dead, or a man whose seed goeth from him;

⁵או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃

⁵or whosoever toucheth any creeping thing, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatsoever uncleanness he hath;

⁶נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃

⁶the soul that toucheth any such shall be unclean until the even, and shall not eat of the holy things, unless he bathe his flesh in water.

⁷ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃

⁷And when the sun is down, he shall be clean; and afterward he shall eat of the holy things, because it is his bread.

⁸נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃

⁸That which dieth of itself, or is torn of beasts, he shall not eat, to defile himself therewith: I am Jehovah.

⁹ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

⁹They shall therefore keep my charge, lest they bear sin for it, and die therein, if they profane it: I am Jehovah who sanctifieth them.

¹⁰וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃

¹⁰There shall no stranger eat of the holy thing: a sojourner of the priest's, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.

¹¹וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃

¹¹But if a priest buy any soul, the purchase of his money, he shall eat of it; and such as are born in his house, they shall eat of his bread.

¹²ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃

¹²And if a priest's daughter be married unto a stranger, she shall not eat of the heave-offering of the holy things.

¹³ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃

¹³But if a priest's daughter be a widow, or divorced, and have no child, and be returned unto her father's house, as in her youth, she shall eat of her father's bread: but there shall no stranger eat thereof.

¹⁴ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃

¹⁴And if a man eat of the holy thing unwittingly, then he shall put the fifth part thereof unto it, and shall give unto the priest the holy thing.

¹⁵ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃

¹⁵And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they offer unto Jehovah,

¹⁶והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃

¹⁶and [so] cause them to bear the iniquity that bringeth guilt, when they eat their holy things: for I am Jehovah who sanctifieth them.

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷And Jehovah spake unto Moses, saying,

¹⁸דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃

¹⁸Speak unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them, Whosoever he be of the house of Israel, or of the sojourners in Israel, that offereth his oblation, whether it be any of their vows, or any of their freewill-offerings, which they offer unto Jehovah for a burnt-offering;

¹⁹לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃

¹⁹that ye may be accepted, [ye shall offer] a male without blemish, of the bullocks, of the sheep, or of the goats.

²⁰כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃

²⁰But whatsoever hath a blemish, that shall ye not offer: for it shall not be acceptable for you.

²¹ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃

²¹And whosoever offereth a sacrifice of peace-offerings unto Jehovah to accomplish a vow, or for a freewill-offering, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish therein.

²²עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃

²²Blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scurvy, or scabbed, ye shall not offer these unto Jehovah, nor make an offering by fire of them upon the altar unto Jehovah.

²³ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃

²³Either a bullock or a lamb that hath anything superfluous or lacking in his parts, that mayest thou offer for a freewill-offering; but for a vow it shall not be accepted.

²⁴ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃

²⁴That which hath its stones bruised, or crushed, or broken, or cut, ye shall not offer unto Jehovah; neither shall ye do [thus] in your land.

²⁵ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃

²⁵Neither from the hand of a foreigner shall ye offer the bread of your God of any of these; because their corruption is in them, there is a blemish in them: they shall not be accepted for you.

²⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²⁶And Jehovah spake unto Moses, saying,

²⁷שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃

²⁷When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; and from the eighth day and thenceforth it shall be accepted for the oblation of an offering made by fire unto Jehovah.

²⁸ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃

²⁸And whether it be cow or ewe, ye shall not kill it and its young both in one day.

²⁹וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃

²⁹And when ye sacrifice a sacrifice of thanksgiving unto Jehovah, ye shall sacrifice it that ye may be accepted.

³⁰ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃

³⁰On the same day it shall be eaten; ye shall leave none of it until the morning: I am Jehovah.

³¹ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

³¹Therefore shall ye keep my commandments, and do them: I am Jehovah.

³²ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃

³²And ye shall not profane my holy name; but I will be hallowed among the children of Israel: I am Jehovah who halloweth you,

³³המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃

³³who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am Jehovah.