¹ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

¹In the mean time, when the many thousands of the multitude were gathered together, insomuch that they trod one upon another, he began to say unto his disciples first of all, Beware ye of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy.

²ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²But there is nothing covered up, that shall not be revealed; and hid, that shall not be known.

³לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

³Wherefore whatsoever ye have said in the darkness shall be heard in the light; and what ye have spoken in the ear in the inner chambers shall be proclaimed upon the housetops.

⁴ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

⁴And I say unto you my friends, Be not afraid of them that kill the body, and after that have no more that they can do.

⁵אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

⁵But I will warn you whom ye shall fear: Fear him, who after he hath killed hath power to cast into hell; yea, I say unto you, Fear him.

⁶הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

⁶Are not five sparrows sold for two pence? and not one of them is forgotten in the sight of God.

⁷ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

⁷But the very hairs of your head are all numbered. Fear not: ye are of more value than many sparrows.

⁸ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

⁸And I say unto you, Every one who shall confess me before men, him shall the Son of man also confess before the angels of God:

⁹ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

⁹but he that denieth me in the presence of men shall be denied in the presence of the angels of God.

¹⁰וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

¹⁰And every one who shall speak a word against the Son of man, it shall be forgiven him: but unto him that blasphemeth against the Holy Spirit it shall not be forgiven.

¹¹וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

¹¹And when they bring you before the synagogues, and the rulers, and the authorities, be not anxious how or what ye shall answer, or what ye shall say:

¹²כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

¹²for the Holy Spirit shall teach you in that very hour what ye ought to say.

¹³ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

¹³And one out of the multitude said unto him, Teacher, bid my brother divide the inheritance with me.

¹⁴ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

¹⁴But he said unto him, Man, who made me a judge or a divider over you?

¹⁵ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

¹⁵And he said unto them, Take heed, and keep yourselves from all covetousness: for a man's life consisteth not in the abundance of the things which he possesseth.

¹⁶וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

¹⁶And he spake a parable unto them, saying, The ground of a certain rich man brought forth plentifully:

¹⁷ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

¹⁷and he reasoned within himself, saying, What shall I do, because I have not where to bestow my fruits?

¹⁸ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

¹⁸And he said, This will I do: I will pull down my barns, and build greater; and there will I bestow all my grain and my goods.

¹⁹ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

¹⁹And I will say to my soul, Soul, thou hast much goods laid up for many years; take thine ease, eat, drink, be merry.

²⁰והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

²⁰But God said unto him, Thou foolish one, this night is thy soul required of thee; and the things which thou hast prepared, whose shall they be?

²¹זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

²¹So is he that layeth up treasure for himself, and is not rich toward God.

²²ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

²²And he said unto his disciples, Therefore I say unto you, Be not anxious for [your] life, what ye shall eat; nor yet for your body, what ye shall put on.

²³הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

²³For the life is more than the food, and the body than the raiment.

²⁴התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

²⁴Consider the ravens, that they sow not, neither reap; which have no store-chamber nor barn; and God feedeth them: of how much more value are ye than the birds!

²⁵ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

²⁵And which of you by being anxious can add a cubit unto the measure of his life?

²⁶ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

²⁶If then ye are not able to do even that which is least, why are ye anxious concerning the rest?

²⁷התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁷Consider the lilies, how they grow: they toil not, neither do they spin; yet I say unto you, Even Solomon in all his glory was not arrayed like one of these.

²⁸ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

²⁸But if God doth so clothe the grass in the field, which to-day is, and to-morrow is cast into the oven; how much more [shall he clothe] you, O ye of little faith?

²⁹גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

²⁹And seek not ye what ye shall eat, and what ye shall drink, neither be ye of doubtful mind.

³⁰כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

³⁰For all these things do the nations of the world seek after: but your Father knoweth that ye have need of these things.

³¹אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

³¹Yet seek ye his kingdom, and these things shall be added unto you.

³²אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

³²Fear not, little flock; for it is your Father's good pleasure to give you the kingdom.

³³מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

³³Sell that which ye have, and give alms; make for yourselves purses which wax not old, a treasure in the heavens that faileth not, where no thief draweth near, neither moth destroyeth.

³⁴כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

³⁴For where your treasure is, there will your heart be also.

³⁵מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

³⁵Let your loins be girded about, and your lamps burning;

³⁶ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

³⁶and be ye yourselves like unto men looking for their lord, when he shall return from the marriage feast; that, when he cometh and knocketh, they may straightway open unto him.

³⁷אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

³⁷Blessed are those servants, whom the lord when he cometh shall find watching: verily I say unto you, that he shall gird himself, and make them sit down to meat, and shall come and serve them.

³⁸ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

³⁸And if he shall come in the second watch, and if in the third, and find [them] so blessed are those [servants].

³⁹וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

³⁹But know this, that if the master of the house had known in what hour the thief was coming, he would have watched, and not have left his house to be broken through.

⁴⁰לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

⁴⁰Be ye also ready: for in an hour that ye think not the Son of man cometh.

⁴¹ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

⁴¹And Peter said, Lord, speakest thou this parable unto us, or even unto all?

⁴²ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

⁴²And the Lord said, Who then is the faithful and wise steward, whom his lord shall set over his household, to give them their portion of food in due season?

⁴³אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

⁴³Blessed is that servant, whom his lord when he cometh shall find so doing.

⁴⁴אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

⁴⁴Of a truth I say unto you, that he will set him over all that he hath.

⁴⁵והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

⁴⁵But if that servant shall say in his heart, My lord delayeth his coming; and shall begin to beat the menservants and the maidservants, and to eat and drink, and to be drunken;

⁴⁶בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

⁴⁶the lord of that servant shall come in a day when he expecteth not, and in an hour when he knoweth not, and shall cut him asunder, and appoint his portion with the unfaithful.

⁴⁷]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

⁴⁷And that servant, who knew his lord's will, and made not ready, nor did according to his will, shall be beaten with many [stripes];

⁴⁸]84-74[׃

⁴⁸but he that knew not, and did things worthy of stripes, shall be beaten with few [stripes]. And to whomsoever much is given, of him shall much be required: and to whom they commit much, of him will they ask the more.

⁴⁹להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

⁴⁹I came to cast fire upon the earth; and what do I desire, if it is already kindled?

⁵⁰ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

⁵⁰But I have a baptism to be baptized with; and how am I straitened till it be accomplished!

⁵¹החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

⁵¹Think ye that I am come to give peace in the earth? I tell you, Nay; but rather division:

⁵²כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

⁵²for there shall be from henceforth five in one house divided, three against two, and two against three.

⁵³האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

⁵³They shall be divided, father against son, and son against father; mother against daughter, and daughter against her mother; mother in law against her daughter in law, and daughter in law against her mother in law.

⁵⁴ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

⁵⁴And he said to the multitudes also, When ye see a cloud rising in the west, straightway ye say, There cometh a shower; and so it cometh to pass.

⁵⁵ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

⁵⁵And when [ye see] a south wind blowing, ye say, There will be a scorching heat; and it cometh to pass.

⁵⁶החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

⁵⁶Ye hypocrites, ye know how to interpret the face of the earth and the heaven; but how is it that ye know not how to interpret this time?

⁵⁷למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

⁵⁷And why even of yourselves judge ye not what is right?

⁵⁸כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

⁵⁸For as thou art going with thine adversary before the magistrate, on the way give diligence to be quit of him; lest haply he drag thee unto the judge, and the judge shall deliver thee to the officer, and the officer shall cast thee into prison.

⁵⁹ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

⁵⁹I say unto thee, Thou shalt by no means come out thence, till thou have paid the very last mite.