¹ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

¹And it came to pass soon afterwards, that he went about through cities and villages, preaching and bringing the good tidings of the kingdom of God, and with him the twelve,

²ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

²and certain women who had been healed of evil spirits and infirmities: Mary that was called Magdalene, from whom seven demons had gone out,

³ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃

³and Joanna the wife of Chuzas Herod's steward, and Susanna, and many others, who ministered unto them of their substance.

⁴ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃

⁴And when a great multitude came together, and they of every city resorted unto him, he spake by a parable:

⁵הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃

⁵The sower went forth to sow his seed: and as he sowed, some fell by the way side; and it was trodden under foot, and the birds of the heaven devoured it.

⁶ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

⁶And other fell on the rock; and as soon as it grew, it withered away, because it had no moisture.

⁷ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃

⁷And other fell amidst the thorns; and the thorns grew with it, and choked it.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁸And other fell into the good ground, and grew, and brought forth fruit a hundredfold. As he said these things, he cried, He that hath ears to hear, let him hear.

⁹וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃

⁹And his disciples asked him what this parable might be.

¹⁰ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

¹⁰And he said, Unto you it is given to know the mysteries of the kingdom of God: but to the rest in parables; that seeing they may not see, and hearing they may not understand.

¹¹וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃

¹¹Now the parable is this: The seed is the word of God.

¹²ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃

¹²And those by the way side are they that have heard; then cometh the devil, and taketh away the word from their heart, that they may not believe and be saved.

¹³ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃

¹³And those on the rock [are] they who, when they have heard, receive the word with joy; and these have no root, who for a while believe, and in time of temptation fall away.

¹⁴ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃

¹⁴And that which fell among the thorns, these are they that have heard, and as they go on their way they are choked with cares and riches and pleasures of [this] life, and bring no fruit to perfection.

¹⁵ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃

¹⁵And that in the good ground, these are such as in an honest and good heart, having heard the word, hold it fast, and bring forth fruit with patience.

¹⁶ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃

¹⁶And no man, when he hath lighted a lamp, covereth it with a vessel, or putteth it under a bed; but putteth it on a stand, that they that enter in may see the light.

¹⁷כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃

¹⁷For nothing is hid, that shall not be made manifest; nor [anything] secret, that shall not be known and come to light.

¹⁸לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

¹⁸Take heed therefore how ye hear: for whosoever hath, to him shall be given; and whosoever hath not, from him shall be taken away even that which he thinketh he hath.

¹⁹ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃

¹⁹And there came to him his mother and brethren, and they could not come at him for the crowd.

²⁰ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃

²⁰And it was told him, Thy mother and thy brethren stand without, desiring to see thee.

²¹ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃

²¹But he answered and said unto them, My mother and my brethren are these that hear the word of God, and do it.

²²ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃

²²Now it came to pass on one of those days, that he entered into a boat, himself and his disciples; and he said unto them, Let us go over unto the other side of the lake: and they launched forth.

²³ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃

²³But as they sailed he fell asleep: and there came down a storm of wind on the lake; and they were filling [with water], and were in jeopardy.

²⁴ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃

²⁴And they came to him, and awoke him, saying, Master, master, we perish. And he awoke, and rebuked the wind and the raging of the water: and they ceased, and there was a calm.

²⁵ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

²⁵And he said unto them, Where is your faith? And being afraid they marvelled, saying one to another, Who then is this, that he commandeth even the winds and the water, and they obey him?

²⁶ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃

²⁶And they arrived at the country of the Gerasenes, which is over against Galilee.

²⁷ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃

²⁷And when he was come forth upon the land, there met him a certain man out of the city, who had demons; and for a long time he had worn no clothes, and abode not in [any] house, but in the tombs.

²⁸וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃

²⁸And when he saw Jesus, he cried out, and fell down before him, and with a loud voice said, What have I to do with thee, Jesus, thou Son of the Most High God? I beseech thee, torment me not.

²⁹כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃

²⁹For he was commanding the unclean spirit to come out from the man. For oftentimes it had seized him: and he was kept under guard, and bound with chains and fetters; and breaking the bands asunder, he was driven of the demon into the deserts.

³⁰וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃

³⁰And Jesus asked him, What is thy name? And he said, Legion; for many demons were entered into him.

³¹ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

³¹And they entreated him that he would not command them to depart into the abyss.

³²ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃

³²Now there was there a herd of many swine feeding on the mountain: and they entreated him that he would give them leave to enter into them. And he gave them leave.

³³ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

³³And the demons came out from the man, and entered into the swine: and the herd rushed down the steep into the lake, and were drowned.

³⁴וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃

³⁴And when they that fed them saw what had come to pass, they fled, and told it in the city and in the country.

³⁵ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃

³⁵And they went out to see what had come to pass; and they came to Jesus, and found the man, from whom the demons were gone out, sitting, clothed and in his right mind, at the feet of Jesus: and they were afraid.

³⁶ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃

³⁶And they that saw it told them how he that was possessed with demons was made whole.

³⁷ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃

³⁷And all the people of the country of the Gerasenes round about asked him to depart from them, for they were holden with great fear: and he entered into a boat, and returned.

³⁸ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃

³⁸But the man from whom the demons were gone out prayed him that he might be with him: but he sent him away, saying,

³⁹שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

³⁹Return to thy house, and declare how great things God hath done for thee. And he went his way, publishing throughout the whole city how great things Jesus had done for him.

⁴⁰ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃

⁴⁰And as Jesus returned, the multitude welcomed him; for they were all waiting for him.

⁴¹והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃

⁴¹And behold, there came a man named Jairus, and he was a ruler of the synagogue: and he fell down at Jesus' feet, and besought him to come into his house;

⁴²כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃

⁴²for he had an only daughter, about twelve years of age, and she was dying. But as he went the multitudes thronged him.

⁴³ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

⁴³And a woman having an issue of blood twelve years, who had spent all her living upon physicians, and could not be healed of any,

⁴⁴היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃

⁴⁴came behind him, and touched the border of his garment: and immediately the issue of her blood stanched.

⁴⁵ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃

⁴⁵And Jesus said, Who is it that touched me? And when all denied, Peter said, and they that were with him, Master, the multitudes press thee and crush [thee].

⁴⁶ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃

⁴⁶But Jesus said, Some one did touch me; for I perceived that power had gone forth from me.

⁴⁷ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃

⁴⁷And when the woman saw that she was not hid, she came trembling, and falling down before him declared in the presence of all the people for what cause she touched him, and how she was healed immediately.

⁴⁸ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

⁴⁸And he said unto her, Daughter, thy faith hath made thee whole; go in peace.

⁴⁹עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃

⁴⁹While he yet spake, there cometh one from the ruler of the synagogue's [house], saying, Thy daughter is dead; trouble not the Teacher.

⁵⁰וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃

⁵⁰But Jesus hearing it, answered him, Fear not: only believe, and she shall be made whole.

⁵¹ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃

⁵¹And when he came to the house, he suffered not any man to enter in with him, save Peter, and John, and James, and the father of the maiden and her mother.

⁵²וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

⁵²And all were weeping, and bewailing her: but he said, Weep not; for she is not dead, but sleepeth.

⁵³וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

⁵³And they laughed him to scorn, knowing that she was dead.

⁵⁴והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

⁵⁴But he, taking her by the hand, called, saying, Maiden, arise.

⁵⁵ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃

⁵⁵And her spirit returned, and she rose up immediately: and he commanded that [something] be given her to eat.

⁵⁶וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃

⁵⁶And her parents were amazed: but he charged them to tell no man what had been done.