¹ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

¹On that day went Jesus out of the house, and sat by the sea side.

²ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

²And there were gathered unto him great multitudes, so that he entered into a boat, and sat; and all the multitude stood on the beach.

³וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

³And he spake to them many things in parables, saying, Behold, the sower went forth to sow;

⁴ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

⁴and as he sowed, some [seeds] fell by the way side, and the birds came and devoured them:

⁵ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁵and others fell upon the rocky places, where they had not much earth: and straightway they sprang up, because they had no deepness of earth:

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

⁶and when the sun was risen, they were scorched; and because they had no root, they withered away.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

⁷And others fell upon the thorns; and the thorns grew up and choked them:

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

⁸and others fell upon the good ground, and yielded fruit, some a hundredfold, some sixty, some thirty.

⁹מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹He that hath ears, let him hear.

¹⁰ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

¹⁰And the disciples came, and said unto him, Why speakest thou unto them in parables?

¹¹ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

¹¹And he answered and said unto them, Unto you it is given to know the mysteries of the kingdom of heaven, but to them it is not given.

¹²כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

¹²For whosoever hath, to him shall be given, and he shall have abundance: but whosoever hath not, from him shall be taken away even that which he hath.

¹³על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

¹³Therefore speak I to them in parables; because seeing they see not, and hearing they hear not, neither do they understand.

¹⁴ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

¹⁴And unto them is fulfilled the prophecy of Isaiah, which saith, By hearing ye shall hear, and shall in no wise understand; And seeing ye shall see, and shall in no wise perceive:

¹⁵כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

¹⁵For this people's heart is waxed gross, And their ears are dull of hearing, And their eyes they have closed; Lest haply they should perceive with their eyes, And hear with their ears, And understand with their heart, And should turn again, And I should heal them.

¹⁶ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

¹⁶But blessed are your eyes, for they see; and your ears, for they hear.

¹⁷כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

¹⁷For verily I say unto you, that many prophets and righteous men desired to see the things which ye see, and saw them not; and to hear the things which ye hear, and heard them not.

¹⁸לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

¹⁸Hear then ye the parable of the sower.

¹⁹כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

¹⁹When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth it not, [then] cometh the evil [one], and snatcheth away that which hath been sown in his heart. This is he that was sown by the way side.

²⁰והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

²⁰And he that was sown upon the rocky places, this is he that heareth the word, and straightway with joy receiveth it;

²¹אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

²¹yet hath he not root in himself, but endureth for a while; and when tribulation or persecution ariseth because of the word, straightway he stumbleth.

²²והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²²And he that was sown among the thorns, this is he that heareth the word; and the care of the world, and the deceitfulness of riches, choke the word, and he becometh unfruitful.

²³והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

²³And he that was sown upon the good ground, this is he that heareth the word, and understandeth it; who verily beareth fruit, and bringeth forth, some a hundredfold, some sixty, some thirty.

²⁴וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

²⁴Another parable set he before them, saying, The kingdom of heaven is likened unto a man that sowed good seed in his field:

²⁵ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

²⁵but while men slept, his enemy came and sowed tares also among the wheat, and went away.

²⁶וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

²⁶But when the blade sprang up and brought forth fruit, then appeared the tares also.

²⁷ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

²⁷And the servants of the householder came and said unto him, Sir, didst thou not sow good seed in thy field? whence then hath it tares?

²⁸ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

²⁸And he said unto them, An enemy hath done this. And the servants say unto him, Wilt thou then that we go and gather them up?

²⁹ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

²⁹But he saith, Nay; lest haply while ye gather up the tares, ye root up the wheat with them.

³⁰הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

³⁰Let both grow together until the harvest: and in the time of the harvest I will say to the reapers, Gather up first the tares, and bind them in bundles to burn them; but gather the wheat into my barn.

³¹וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

³¹Another parable set he before them, saying, The kingdom of heaven is like unto a grain of mustard seed, which a man took, and sowed in his field:

³²והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

³²which indeed is less than all seeds; but when it is grown, it is greater than the herbs, and becometh a tree, so that the birds of the heaven come and lodge in the branches thereof.

³³וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

³³Another parable spake he unto them; The kingdom of heaven is like unto leaven, which a woman took, and hid in three measures of meal, till it was all leavened.

³⁴כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

³⁴All these things spake Jesus in parables unto the multitudes; and without a parable spake he nothing unto them:

³⁵למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

³⁵that it might be fulfilled which was spoken through the prophet, saying, I will open my mouth in parables; I will utter things hidden from the foundation of the world.

³⁶אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

³⁶Then he left the multitudes, and went into the house: and his disciples came unto him, saying, Explain unto us the parable of the tares of the field.

³⁷ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

³⁷And he answered and said, He that soweth the good seed is the Son of man;

³⁸והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

³⁸and the field is the world; and the good seed, these are the sons of the kingdom; and the tares are the sons of the evil [one];

³⁹והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

³⁹and the enemy that sowed them is the devil: and the harvest is the end of the world; and the reapers are angels.

⁴⁰והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

⁴⁰As therefore the tares are gathered up and burned with fire; so shall it be in the end of the world.

⁴¹בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

⁴¹The Son of man shall send forth his angels, and they shall gather out of his kingdom all things that cause stumbling, and them that do iniquity,

⁴²והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁴²and shall cast them into the furnace of fire: there shall be the weeping and the gnashing of teeth.

⁴³אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁴³Then shall the righteous shine forth as the sun in the kingdom of their Father. He that hath ears, let him hear.

⁴⁴עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

⁴⁴The kingdom of heaven is like unto a treasure hidden in the field; which a man found, and hid; and in his joy he goeth and selleth all that he hath, and buyeth that field.

⁴⁵עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

⁴⁵Again, the kingdom of heaven is like unto a man that is a merchant seeking goodly pearls:

⁴⁶וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

⁴⁶and having found one pearl of great price, he went and sold all that he had, and bought it.

⁴⁷עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

⁴⁷Again, the kingdom of heaven is like unto a net, that was cast into the sea, and gathered of every kind:

⁴⁸וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

⁴⁸which, when it was filled, they drew up on the beach; and they sat down, and gathered the good into vessels, but the bad they cast away.

⁴⁹כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

⁴⁹So shall it be in the end of the world: the angels shall come forth, and sever the wicked from among the righteous,

⁵⁰והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁵⁰and shall cast them into the furnace of fire: there shall be the weeping and the gnashing of teeth.

⁵¹ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

⁵¹Have ye understood all these things? They say unto him, Yea.

⁵²ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

⁵²And he said unto them, Therefore every scribe who hath been made a disciple to the kingdom of heaven is like unto a man that is a householder, who bringeth forth out of his treasure things new and old.

⁵³ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

⁵³And it came to pass, when Jesus had finished these parables, he departed thence.

⁵⁴ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

⁵⁴And coming into his own country he taught them in their synagogue, insomuch that they were astonished, and said, Whence hath this man this wisdom, and these mighty works?

⁵⁵הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

⁵⁵Is not this the carpenter's son? is not his mother called Mary? and his brethren, James, and Joseph, and Simon, and Judas?

⁵⁶ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

⁵⁶And his sisters, are they not all with us? Whence then hath this man all these things?

⁵⁷ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

⁵⁷And they were offended in him. But Jesus said unto them, A prophet is not without honor, save in his own country, and in his own house.

⁵⁸ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃

⁵⁸And he did not many mighty works there because of their unbelief.