¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

¹And seeing the multitudes, he went up into the mountain: and when he had sat down, his disciples came unto him:

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

²and he opened his mouth and taught them, saying,

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

³Blessed are the poor in spirit: for theirs is the kingdom of heaven.

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁴Blessed are they that mourn: for they shall be comforted.

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁵Blessed are the meek: for they shall inherit the earth.

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁶Blessed are they that hunger and thirst after righteousness: for they shall be filled.

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁷Blessed are the merciful: for they shall obtain mercy.

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁸Blessed are the pure in heart: for they shall see God.

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

⁹Blessed are the peacemakers: for they shall be called sons of God.

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹⁰Blessed are they that have been persecuted for righteousness' sake: for theirs is the kingdom of heaven.

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹¹Blessed are ye when [men] shall reproach you, and persecute you, and say all manner of evil against you falsely, for my sake.

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹²Rejoice, and be exceeding glad: for great is your reward in heaven: for so persecuted they the prophets that were before you.

¹³אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹³Ye are the salt of the earth: but if the salt have lost its savor, wherewith shall it be salted? it is thenceforth good for nothing, but to be cast out and trodden under foot of men.

¹⁴אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁴Ye are the light of the world. A city set on a hill cannot be hid.

¹⁵גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁵Neither do [men] light a lamp, and put it under the bushel, but on the stand; and it shineth unto all that are in the house.

¹⁶כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁶Even so let your light shine before men; that they may see your good works, and glorify your Father who is in heaven.

¹⁷אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁷Think not that I came to destroy the law or the prophets: I came not to destroy, but to fulfil.

¹⁸כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁸For verily I say unto you, Till heaven and earth pass away, one jot or one tittle shall in no wise pass away from the law, till all things be accomplished.

¹⁹לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

¹⁹Whosoever therefore shall break one of these least commandments, and shall teach men so, shall be called least in the kingdom of heaven: but whosoever shall do and teach them, he shall be called great in the kingdom of heaven.

²⁰כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²⁰For I say unto you, that except your righteousness shall exceed [the righteousness] of the scribes and Pharisees, ye shall in no wise enter into the kingdom of heaven.

²¹שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²¹Ye have heard that it was said to them of old time, Thou shalt not kill; and whosoever shall kill shall be in danger of the judgment:

²²אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²²but I say unto you, that every one who is angry with his brother shall be in danger of the judgment; and whosoever shall say to his brother, Raca, shall be in danger of the council; and whosoever shall say, Thou fool, shall be in danger of the hell of fire.

²³לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²³If therefore thou art offering thy gift at the altar, and there rememberest that thy brother hath aught against thee,

²⁴עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁴leave there thy gift before the altar, and go thy way, first be reconciled to thy brother, and then come and offer thy gift.

²⁵מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁵Agree with thine adversary quickly, while thou art with him in the way; lest haply the adversary deliver thee to the judge, and the judge deliver thee to the officer, and thou be cast into prison.

²⁶אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁶Verily I say unto thee, thou shalt by no means come out thence, till thou have paid the last farthing.

²⁷שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁷Ye have heard that it was said, Thou shalt not commit adultery:

²⁸אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁸but I say unto you, that every one that looketh on a woman to lust after her hath committed adultery with her already in his heart.

²⁹ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

²⁹And if thy right eye causeth thee to stumble, pluck it out, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not thy whole body be cast into hell.

³⁰ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰And if thy right hand causeth thee to stumble, cut it off, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not thy whole body go into hell.

³¹ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³¹It was said also, Whosoever shall put away his wife, let him give her a writing of divorcement:

³²אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³²but I say unto you, that every one that putteth away his wife, saving for the cause of fornication, maketh her an adulteress: and whosoever shall marry her when she is put away committeth adultery.

³³עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³³Again, ye have heard that it was said to them of old time, Thou shalt not forswear thyself, but shalt perform unto the Lord thine oaths:

³⁴אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁴but I say unto you, swear not at all; neither by the heaven, for it is the throne of God;

³⁵ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁵nor by the earth, for it is the footstool of his feet; nor by Jerusalem, for it is the city of the great King.

³⁶]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁶Neither shalt thou swear by thy head, for thou canst not make one hair white or black.

³⁷]73-63[׃

³⁷But let your speech be, Yea, yea; Nay, nay: and whatsoever is more than these is of the evil [one].

³⁸שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁸Ye have heard that it was said, An eye for an eye, and a tooth for a tooth:

³⁹אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

³⁹but I say unto you, resist not him that is evil: but whosoever smiteth thee on thy right cheek, turn to him the other also.

⁴⁰ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴⁰And if any man would go to law with thee, and take away thy coat, let him have thy cloak also.

⁴¹והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴¹And whosoever shall compel thee to go one mile, go with him two.

⁴²השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴²Give to him that asketh thee, and from him that would borrow of thee turn not thou away.

⁴³שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴³Ye have heard that it was said, Thou shalt love thy neighbor, and hate thine enemy:

⁴⁴אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁴but I say unto you, love your enemies, and pray for them that persecute you;

⁴⁵למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁵that ye may be sons of your Father who is in heaven: for he maketh his sun to rise on the evil and the good, and sendeth rain on the just and the unjust.

⁴⁶כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁶For if ye love them that love you, what reward have ye? do not even the publicans the same?

⁴⁷ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷And if ye salute your brethren only, what do ye more [than others?] do not even the Gentiles the same?

⁴⁸לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃

⁴⁸Ye therefore shall be perfect, as your heavenly Father is perfect.