¹השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃

¹Take heed that ye do not your righteousness before men, to be seen of them: else ye have no reward with your Father who is in heaven.

²לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃

²When therefore thou doest alms, sound not a trumpet before thee, as the hypocrites do in the synagogues and in the streets, that they may have glory of men. Verily I say unto you, They have received their reward.

³ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃

³But when thou doest alms, let not thy left hand know what thy right hand doeth:

⁴למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃

⁴that thine alms may be in secret: and thy Father who seeth in secret shall recompense thee.

⁵וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃

⁵And when ye pray, ye shall not be as the hypocrites: for they love to stand and pray in the synagogues and in the corners of the streets, that they may be seen of men. Verily I say unto you, They have received their reward.

⁶ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃

⁶But thou, when thou prayest, enter into thine inner chamber, and having shut thy door, pray to thy Father who is in secret, and thy Father who seeth in secret shall recompense thee.

⁷ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃

⁷And in praying use not vain repetitions, as the Gentiles do: for they think that they shall be heard for their much speaking.

⁸ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃

⁸Be not therefore like unto them: for your Father knoweth what things ye have need of, before ye ask him.

⁹לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃

⁹After this manner therefore pray ye. Our Father who art in heaven, Hallowed be thy name.

¹⁰תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃

¹⁰Thy kingdom come. Thy will be done, as in heaven, so on earth.

¹¹את לחם חקנו תן לנו היום׃

¹¹Give us this day our daily bread.

¹²וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃

¹²And forgive us our debts, as we also have forgiven our debtors.

¹³ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃

¹³And bring us not into temptation, but deliver us from the evil [one.]

¹⁴כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃

¹⁴For if ye forgive men their trespasses, your heavenly Father will also forgive you.

¹⁵ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃

¹⁵But if ye forgive not men their trespasses, neither will your Father forgive your trespasses.

¹⁶וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃

¹⁶Moreover when ye fast, be not, as the hypocrites, of a sad countenance: for they disfigure their faces, that they may be seen of men to fast. Verily I say unto you, They have received their reward.

¹⁷ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃

¹⁷But thou, when thou fastest, anoint thy head, and wash thy face;

¹⁸למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃

¹⁸that thou be not seen of men to fast, but of thy Father who is in secret: and thy Father, who seeth in secret, shall recompense thee.

¹⁹אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃

¹⁹Lay not up for yourselves treasures upon the earth, where moth and rust consume, and where thieves break through and steal:

²⁰אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃

²⁰but lay up for yourselves treasures in heaven, where neither moth nor rust doth consume, and where thieves do not break through nor steal:

²¹כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

²¹for where thy treasure is, there will thy heart be also.

²²נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃

²²The lamp of the body is the eye: if therefore thine eye be single, thy whole body shall be full of light.

²³ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃

²³But if thine eye be evil, thy whole body shall be full of darkness. If therefore the light that is in thee be darkness, how great is the darkness!

²⁴לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃

²⁴No man can serve two masters; for either he will hate the one, and love the other; or else he will hold to one, and despise the other. Ye cannot serve God and mammon.

²⁵על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

²⁵Therefore I say unto you, be not anxious for your life, what ye shall eat, or what ye shall drink; nor yet for your body, what ye shall put on. Is not the life more than the food, and the body than the raiment?

²⁶הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃

²⁶Behold the birds of the heaven, that they sow not, neither do they reap, nor gather into barns; and your heavenly Father feedeth them. Are not ye of much more value then they?

²⁷ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃

²⁷And which of you by being anxious can add one cubit unto the measure of his life?

²⁸וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃

²⁸And why are ye anxious concerning raiment? Consider the lilies of the field, how they grow; they toil not, neither do they spin:

²⁹ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁹yet I say unto you, that even Solomon in all his glory was not arrayed like one of these.

³⁰ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

³⁰But if God doth so clothe the grass of the field, which to-day is, and to-morrow is cast into the oven, [shall he] not much more [clothe] you, O ye of little faith?

³¹לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃

³¹Be not therefore anxious, saying, What shall we eat? or, What shall we drink? or, Wherewithal shall we be clothed?

³²כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃

³²For after all these things do the Gentiles seek; for your heavenly Father knoweth that ye have need of all these things.

³³אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃

³³But seek ye first his kingdom, and his righteousness; and all these things shall be added unto you.

³⁴לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃

³⁴Be not therefore anxious for the morrow: for the morrow will be anxious for itself. Sufficient unto the day is the evil thereof.