¹לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

¹If there is therefore any exhortation in Christ, if any consolation of love, if any fellowship of the Spirit, if any tender mercies and compassions,

²השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃

²make full my joy, that ye be of the same mind, having the same love, being of one accord, of one mind;

³ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃

³[doing] nothing through faction or through vainglory, but in lowliness of mind each counting other better than himself;

⁴כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

⁴not looking each of you to his own things, but each of you also to the things of others.

⁵כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃

⁵Have this mind in you, which was also in Christ Jesus:

⁶אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃

⁶who, existing in the form of God, counted not the being on an equality with God a thing to be grasped,

⁷כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

⁷but emptied himself, taking the form of a servant, being made in the likeness of men;

⁸וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

⁸and being found in fashion as a man, he humbled himself, becoming obedient [even] unto death, yea, the death of the cross.

⁹על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃

⁹Wherefore also God highly exalted him, and gave unto him the name which is above every name;

¹⁰למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

¹⁰that in the name of Jesus every knee should bow, of [things] in heaven and [things] on earth and [things] under the earth,

¹¹וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

¹¹and that every tongue should confess that Jesus Christ is Lord, to the glory of God the Father.

¹²לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

¹²So then, my beloved, even as ye have always obeyed, not as in my presence only, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling;

¹³כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

¹³for it is God who worketh in you both to will and to work, for his good pleasure.

¹⁴עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

¹⁴Do all things without murmurings and questionings:

¹⁵למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

¹⁵that ye may become blameless and harmless, children of God without blemish in the midst of a crooked and perverse generation, among whom ye are seen as lights in the world,

¹⁶מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃

¹⁶holding forth the word of life; that I may have whereof to glory in the day of Christ, that I did not run in vain neither labor in vain.

¹⁷אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

¹⁷Yea, and if I am offered upon the sacrifice and service of your faith, I joy, and rejoice with you all:

¹⁸וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃

¹⁸and in the same manner do ye also joy, and rejoice with me.

¹⁹וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃

¹⁹But I hope in the Lord Jesus to send Timothy shortly unto you, that I also may be of good comfort, when I know your state.

²⁰כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃

²⁰For I have no man likeminded, who will care truly for your state.

²¹כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃

²¹For they all seek their own, not the things of Jesus Christ.

²²ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃

²²But ye know the proof of him, that, as a child [serveth] a father, [so] he served with me in furtherance of the gospel.

²³ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃

²³Him therefore I hope to send forthwith, so soon as I shall see how it will go with me:

²⁴ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃

²⁴but I trust in the Lord that I myself also shall come shortly.

²⁵ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃

²⁵But I counted it necessary to send to you Epaphroditus, my brother and fellow-worker and fellow-soldier, and your messenger and minister to my need;

²⁶יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

²⁶since he longed after you all, and was sore troubled, because ye had heard that he was sick:

²⁷אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

²⁷for indeed he was sick nigh unto death: but God had mercy on him; and not on him only, but on me also, that I might not have sorrow upon sorrow.

²⁸לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃

²⁸I have sent him therefore the more diligently, that, when ye see him again, ye may rejoice, and that I may be the less sorrowful.

²⁹על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃

²⁹Receive him therefore in the Lord with all joy; and hold such in honor:

³⁰כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃

³⁰because for the work of Christ he came nigh unto death, hazarding his life to supply that which was lacking in your service toward me.