¹אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

¹Be not thou envious against evil men; Neither desire to be with them:

²כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃

²For their heart studieth oppression, And their lips talk of mischief.

³בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃

³Through wisdom is a house builded; And by understanding it is established;

⁴ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃

⁴And by knowledge are the chambers filled With all precious and pleasant riches.

⁵גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃

⁵A wise man is strong; Yea, a man of knowledge increaseth might

⁶כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃

⁶For by wise guidance thou shalt make thy war; And in the multitude of counsellors there is safety.

⁷ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃

⁷Wisdom is too high for a fool: He openeth not his mouth in the gate.

⁸מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃

⁸He that deviseth to do evil, Men shall call him a mischief-maker.

⁹זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

⁹The thought of foolishness is sin; And the scoffer is an abomination to men.

¹⁰התרפית ביום צרה צר כחכה׃

¹⁰If thou faint in the day of adversity, Thy strength is small.

¹¹הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

¹¹Deliver them that are carried away unto death, And those that are ready to be slain see that thou hold back.

¹²כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃

¹²If thou sayest, Behold, we knew not this; Doth not he that weigheth the hearts consider it? And he that keepeth thy soul, doth not he know it? And shall not he render to every man according to his work?

¹³אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃

¹³My son, eat thou honey, for it is good; And the droppings of the honeycomb, which are sweet to thy taste:

¹⁴כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃

¹⁴So shalt thou know wisdom to be unto thy soul; If thou hast found it, then shall there be a reward, And thy hope shall not be cut off.

¹⁵אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃

¹⁵Lay not wait, O wicked man, against the habitation of the righteous; Destroy not his resting-place:

¹⁶כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃

¹⁶For a righteous man falleth seven times, and riseth up again; But the wicked are overthrown by calamity.

¹⁷בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

¹⁷Rejoice not when thine enemy falleth, And let not thy heart be glad when he is overthrown;

¹⁸פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

¹⁸Lest Jehovah see it, and it displease him, And he turn away his wrath from him.

¹⁹אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃

¹⁹Fret not thyself because of evil-doers; Neither be thou envious at the wicked:

²⁰כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃

²⁰For there shall be no reward to the evil man; The lamp of the wicked shall be put out.

²¹ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃

²¹My son, fear thou Jehovah and the king; [And] company not with them that are given to change:

²²כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃

²²For their calamity shall rise suddenly; And the destruction from them both, who knoweth it?

²³גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

²³These also are [sayings] of the wise. To have respect of persons in judgment is not good.

²⁴אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

²⁴He that saith unto the wicked, Thou art righteous; Peoples shall curse him, nations shall abhor him:

²⁵ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃

²⁵But to them that rebuke [him] shall be delight, And a good blessing shall come upon them.

²⁶שפתים ישק משיב דברים נכחים׃

²⁶He kisseth the lips Who giveth a right answer.

²⁷הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃

²⁷Prepare thy work without, And make it ready for thee in the field; And afterwards build thy house.

²⁸אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃

²⁸Be not a witness against thy neighbor without cause; And deceive not with thy lips.

²⁹אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃

²⁹Say not, I will do so to him as he hath done to me; I will render to the man according to his work.

³⁰על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

³⁰I went by the field of the sluggard, And by the vineyard of the man void of understanding;

³¹והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

³¹And, lo, it was all grown over with thorns, The face thereof was covered with nettles, And the stone wall thereof was broken down.

³²ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

³²Then I beheld, and considered well; I saw, and received instruction:

³³מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

³³[Yet] a little sleep, a little slumber, A little folding of the hands to sleep;

³⁴ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃

³⁴So shall thy poverty come as a robber, And thy want as an armed man.