1בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃
1My son, attend unto my wisdom; Incline thine ear to my understanding:
2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
2That thou mayest preserve discretion, And that thy lips may keep knowledge.
3כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
3For the lips of a strange woman drop honey, And her mouth is smoother than oil:
4ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃
4But in the end she is bitter as wormwood, Sharp as a two-edged sword.
5רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
5Her feet go down to death; Her steps take hold on Sheol;
6ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
6So that she findeth not the level path of life: Her ways are unstable, [and] she knoweth [it] not.
7ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃
7Now therefore, [my] sons, hearken unto me, And depart not from the words of my mouth.
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
8Remove thy way far from her, And come not nigh the door of her house;
9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
9Lest thou give thine honor unto others, And thy years unto the cruel;
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
10Lest strangers be filled with thy strength, And thy labors [be] in the house of an alien,
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
11And thou mourn at thy latter end, When thy flesh and thy body are consumed,
12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
12And say, How have I hated instruction, And my heart despised reproof;
13ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃
13Neither have I obeyed the voice of my teachers, Nor inclined mine ear to them that instructed me!
14כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃
14I was well-nigh in all evil In the midst of the assembly and congregation.
15שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃
15Drink waters out of thine own cistern, And running waters out of thine own well.
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
16Should thy springs be dispersed abroad, And streams of water in the streets?
17יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃
17Let them be for thyself alone, And not for strangers with thee.
18יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
18Let thy fountain be blessed; And rejoice in the wife of thy youth.
19אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃
19[As] a loving hind and a pleasant doe, Let her breasts satisfy thee at all times; And be thou ravished always with her love.
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
20For why shouldest thou, my son, be ravished with a strange woman, And embrace the bosom of a foreigner?
21כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃
21For the ways of man are before the eyes of Jehovah; And he maketh level all his paths.
22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
22His own iniquities shall take the wicked, And he shall be holden with the cords of his sin.
23הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃
23He shall die for lack of instruction; And in the greatness of his folly he shall go astray.