¹בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

¹My son, if thou art become surety for thy neighbor, If thou hast stricken thy hands for a stranger;

²נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

²Thou art snared with the words of thy mouth, Thou art taken with the words of thy mouth.

³עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

³Do this now, my son, and deliver thyself, Seeing thou art come into the hand of thy neighbor: Go, humble thyself, and importune thy neighbor;

⁴אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

⁴Give not sleep to thine eyes, Nor slumber to thine eyelids;

⁵הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

⁵Deliver thyself as a roe from the hand [of the hunter], And as a bird from the hand of the fowler.

⁶לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

⁶Go to the ant, thou sluggard; Consider her ways, and be wise:

⁷אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

⁷Which having no chief, Overseer, or ruler,

⁸תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

⁸Provideth her bread in the summer, And gathereth her food in the harvest.

⁹עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

⁹How long wilt thou sleep, O sluggard? When wilt thou arise out of thy sleep?

¹⁰מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

¹⁰[Yet] a little sleep, a little slumber, A little folding of the hands to sleep:

¹¹ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

¹¹So shall thy poverty come as a robber, And thy want as an armed man.

¹²אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

¹²A worthless person, a man of iniquity, Is he that walketh with a perverse mouth;

¹³קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

¹³That winketh with his eyes, that speaketh with his feet, That maketh signs with his fingers;

¹⁴תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

¹⁴In whose heart is perverseness, Who deviseth evil continually, Who soweth discord.

¹⁵על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

¹⁵Therefore shall his calamity come suddenly; On a sudden shall he be broken, and that without remedy.

¹⁶שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

¹⁶There are six things which Jehovah hateth; Yea, seven which are an abomination unto him:

¹⁷עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

¹⁷Haughty eyes, a lying tongue, And hands that shed innocent blood;

¹⁸לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

¹⁸A heart that deviseth wicked purposes, Feet that are swift in running to mischief,

¹⁹יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

¹⁹A false witness that uttereth lies, And he that soweth discord among brethren.

²⁰נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

²⁰My son, keep the commandment of thy father, And forsake not the law of thy mother:

²¹קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

²¹Bind them continually upon thy heart; Tie them about thy neck.

²²בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

²²When thou walkest, it shall lead thee; When thou sleepest, it shall watch over thee; And when thou awakest, it shall talk with thee.

²³כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

²³For the commandment is a lamp; and the law is light; And reproofs of instruction are the way of life:

²⁴לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

²⁴To keep thee from the evil woman, From the flattery of the foreigner's tongue.

²⁵אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

²⁵Lust not after her beauty in thy heart; Neither let her take thee with her eyelids.

²⁶כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

²⁶For on account of a harlot [a man is brought] to a piece of bread; And the adulteress hunteth for the precious life.

²⁷היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

²⁷Can a man take fire in his bosom, And his clothes not be burned?

²⁸אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

²⁸Or can one walk upon hot coals, And his feet not be scorched?

²⁹כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

²⁹So he that goeth in to his neighbor's wife; Whosoever toucheth her shall not be unpunished.

³⁰לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

³⁰Men do not despise a thief, if he steal To satisfy himself when he is hungry:

³¹ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

³¹But if he be found, he shall restore sevenfold; He shall give all the substance of his house.

³²נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

³²He that committeth adultery with a woman is void of understanding: He doeth it who would destroy his own soul.

³³נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

³³Wounds and dishonor shall he get; And his reproach shall not be wiped away.

³⁴כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

³⁴For jealousy is the rage of a man; And he will not spare in the day of vengeance.

³⁵לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

³⁵He will not regard any ransom; Neither will he rest content, though thou givest many gifts.