1מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך׃
1Michtam of David. Preserve me, O God; for in thee do I take refuge.
2אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך׃
2[O my soul], thou hast said unto Jehovah, Thou art my Lord: I have no good beyond thee.
3לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם׃
3As for the saints that are in the earth, They are the excellent in whom is all my delight.
4ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי׃
4Their sorrows shall be multiplied that give gifts for another [god]: Their drink-offerings of blood will I not offer, Nor take their names upon my lips.
5יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃
5Jehovah is the portion of mine inheritance and of my cup: Thou maintainest my lot.
6חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃
6The lines are fallen unto me in pleasant places; Yea, I have a goodly heritage.
7אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי׃
7I will bless Jehovah, who hath given me counsel; Yea, my heart instructeth me in the night seasons.
8שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
8I have set Jehovah always before me: Because he is at my right hand, I shall not be moved.
9לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
9Therefore my heart is glad, and my glory rejoiceth; My flesh also shall dwell in safety.
10כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
10For thou wilt not leave my soul to Sheol; Neither wilt thou suffer thy holy one to see corruption.
11תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח׃
11Thou wilt show me the path of life: In thy presence is fulness of joy; In thy right hand there are pleasures for evermore.