¹מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃

¹A Psalm of Asaph. Surely God is good to Israel, [Even] to such as are pure in heart.

²ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃

²But as for me, my feet were almost gone; My steps had well nigh slipped.

³כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

³For I was envious at the arrogant, When I saw the prosperity of the wicked.

⁴כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃

⁴For there are no pangs in their death; But their strength is firm.

⁵בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

⁵They are not in trouble as [other] men; Neither are they plagued like [other] men.

⁶לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃

⁶Therefore pride is as a chain about their neck; Violence covereth them as a garment.

⁷יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

⁷Their eyes stand out with fatness: They have more than heart could wish.

⁸ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

⁸They scoff, and in wickedness utter oppression: They speak loftily.

⁹שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

⁹They have set their mouth in the heavens, And their tongue walketh through the earth.

¹⁰לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃

¹⁰Therefore his people return hither: And waters of a full [cup] are drained by them.

¹¹ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

¹¹And they say, How doth God know? And is there knowledge in the Most High?

¹²הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃

¹²Behold, these are the wicked; And, being alway at ease, they increase in riches.

¹³אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

¹³Surely in vain have I cleansed my heart, And washed my hands in innocency;

¹⁴ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

¹⁴For all the day long have I been plagued, And chastened every morning.

¹⁵אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

¹⁵If I had said, I will speak thus; Behold, I had dealt treacherously with the generation of thy children.

¹⁶ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃

¹⁶When I thought how I might know this, It was too painful for me;

¹⁷עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃

¹⁷Until I went into the sanctuary of God, And considered their latter end.

¹⁸אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

¹⁸Surely thou settest them in slippery places: Thou castest them down to destruction.

¹⁹איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

¹⁹How are they become a desolation in a moment! They are utterly consumed with terrors.

²⁰כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

²⁰As a dream when one awaketh, So, O Lord, when thou awakest, thou wilt despise their image.

²¹כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃

²¹For my soul was grieved, And I was pricked in my heart:

²²ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

²²So brutish was I, and ignorant; I was [as] a beast before thee.

²³ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃

²³Nevertheless I am continually with thee: Thou hast holden my right hand.

²⁴בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

²⁴Thou wilt guide me with thy counsel, And afterward receive me to glory.

²⁵מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃

²⁵Whom have I in heaven [but thee]? And there is none upon earth that I desire besides thee.

²⁶כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

²⁶My flesh and my heart faileth; [But] God is the strength of my heart and my portion for ever.

²⁷כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃

²⁷For, lo, they that are far from thee shall perish: Thou hast destroyed all them that play the harlot, [departing] from thee.

²⁸ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

²⁸But it is good for me to draw near unto God: I have made the Lord Jehovah my refuge, That I may tell of all thy works.