¹ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃

¹Now we that are strong ought to bear the infirmities of the weak, and not to please ourselves.

²כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃

²Let each one of us please his neighbor for that which is good, unto edifying.

³כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃

³For Christ also pleased not himself; but, as it is written, The reproaches of them that reproached thee fell upon me.

⁴כי כל אשר נכתב מלפנים ללמדנו נכתב למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים׃

⁴For whatsoever things were written aforetime were written for our learning, that through patience and through comfort of the scriptures we might have hope.

⁵ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן לכם להיות כלכם לב אחד על פי המשיח ישוע׃

⁵Now the God of patience and of comfort grant you to be of the same mind one with another according to Christ Jesus:

⁶אשר תכבדו בנפש אחת ובפה אחד את האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח׃

⁶that with one accord ye may with one mouth glorify the God and Father of our Lord Jesus Christ.

⁷על כן תקבלו איש את אחיו כאשר גם המשיח קבל אתנו לכבוד האלהים׃

⁷Wherefore receive ye one another, even as Christ also received you, to the glory of God.

⁸ואני אמר כי ישוע המשיח היה למשרת בני המילה למען אמת האלהים לקים את ההבטחות אשר לאבות׃

⁸For I say that Christ hath been made a minister of the circumcision for the truth of God, that he might confirm the promises [given] unto the fathers,

⁹והגוים המה יכבדו את האלהים למען רחמיו ככתוב על כן אודך בגוים ולשמך אזמרה׃

⁹and that the Gentiles might glorify God for his mercy; as it is written, Therefore will I give praise unto thee among the Gentiles, And sing unto thy name.

¹⁰ואומר הרנינו גוים עמו׃

¹⁰And again he saith, Rejoice, ye Gentiles, with his people.

¹¹ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃

¹¹And again, Praise the Lord, all ye Gentiles; And let all the peoples praise him.

¹²וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים יקוו׃

¹²And again, Isaiah saith, There shall be the root of Jesse, And he that ariseth to rule over the Gentiles; On him shall the Gentiles hope.

¹³ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעדף תקותכם בגבורת רוח הקדש׃

¹³Now the God of hope fill you with all joy and peace in believing, that ye may abound in hope, in the power of the Holy Spirit.

¹⁴והנה אחי מבטח אני בכם כי גם אתם בעצמכם מלאי אהבת חסד ממלאים כל דעת ותוכלו להוכיח איש את רעהו׃

¹⁴And I myself also am persuaded of you, my brethren, that ye yourselves are full of goodness, filled with all knowledge, able also to admonish one another.

¹⁵אך העזתי מעט בכתבי אליכם הנה והנה כמזכיר אתכם על פי החסד הנתון לי מאת האלהים׃

¹⁵But I write the more boldly unto you in some measure, as putting you again in remembrance, because of the grace that was given me of God,

¹⁶להיותי משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש׃

¹⁶that I should be a minister of Christ Jesus unto the Gentiles, ministering the gospel of God, that the offering up of the Gentiles might be made acceptable, being sanctified by the Holy Spirit.

¹⁷על כן יש לי להתהלל במשיח ישוע נגד האלהים׃

¹⁷I have therefore my glorifying in Christ Jesus in things pertaining to God.

¹⁸כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃

¹⁸For I will not dare to speak of any things save those which Christ wrought through me, for the obedience of the Gentiles, by word and deed,

¹⁹בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃

¹⁹in the power of signs and wonders, in the power of the Holy Spirit; so that from Jerusalem, and round about even unto Illyricum, I have fully preached the gospel of Christ;

²⁰בהשתדלי להגיד את הבשורה לא במקמות אשר שם כבר נקרא שם המשיח לבלתי בנות על יסוד אחרים׃

²⁰yea, making it my aim so to preach the gospel, not where Christ was [already] named, that I might not build upon another man's foundation;

²¹כי אם ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃

²¹but, as it is written, They shall see, to whom no tidings of him came, And they who have not heard shall understand.

²²וזה הוא הדבר אשר נעצרתי בגללו פעם ושתים מבוא אליכם׃

²²Wherefore also I was hindered these many times from coming to you:

²³אבל כעת אשר אין עוד מקום לי בגלילות האלה ונכסף נכספתי לבא אליכם זה שנים רבות׃

²³but now, having no more any place in these regions, and having these many years a longing to come unto you,

²⁴אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה׃

²⁴whensoever I go unto Spain (for I hope to see you in my journey, and to be brought on my way thitherward by you, if first in some measure I shall have been satisfied with your company)--

²⁵אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור את הקדושים׃

²⁵but now, I [say], I go unto Jerusalem, ministering unto the saints.

²⁶כי מקדוניא ואכיא הואילו לתת משאת נדבה לאביוני הקדושים אשר בירושלים׃

²⁶For it hath been the good pleasure of Macedonia and Achaia to make a certain contribution for the poor among the saints that are at Jerusalem.

²⁷כי הואילו ואף מחיבים הם להם כי אם היה לגוים חלק בדברי הרוח אשר להם הלא עליהם לעזרם גם בדברי הגוף׃

²⁷Yea, it hath been their good pleasure; and their debtors they are. For if the Gentiles have been made partakers of their spiritual things, they owe it [to them] also to minister unto them in carnal things.

²⁸לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא׃

²⁸When therefore I have accomplished this, and have sealed to them this fruit, I will go on by you unto Spain.

²⁹ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכת בשורת המשיח׃

²⁹And I know that, when I come unto you, I shall come in the fulness of the blessing of Christ.

³⁰ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתאמץ אתי בהעתיר בעדי אל האלהים׃

³⁰Now I beseech you, brethren, by our Lord Jesus Christ, and by the love of the Spirit, that ye strive together with me in your prayers to God for me;

³¹למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים׃

³¹that I may be delivered from them that are disobedient in Judaea, and [that] my ministration which [I have] for Jerusalem may be acceptable to the saints;

³²ואשר אבוא אליכם במשחה ברצון אלהים ואנפש עמכם׃

³²that I may come unto you in joy through the will of God, and together with you find rest.

³³ואלהי השלום עם כלכם אמן׃

³³Now the God of peace be with you all. Amen.