1ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃
1What then shall we say that Abraham, our forefather, hath found according to the flesh?
2כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃
2For if Abraham was justified by works, he hath whereof to glory; but not toward God.
3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
3For what saith the scripture? And Abraham believed God, and it was reckoned unto him for righteousness.
4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
4Now to him that worketh, the reward is not reckoned as of grace, but as of debt.
5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
5But to him that worketh not, but believeth on him that justifieth the ungodly, his faith is reckoned for righteousness.
6כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃
6Even as David also pronounceth blessing upon the man, unto whom God reckoneth righteousness apart from works,
7אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃
7[saying], Blessed are they whose iniquities are forgiven, And whose sins are covered.
8אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃
8Blessed is the man to whom, the Lord will not reckon sin.
9ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
9Is this blessing then pronounced upon the circumcision, or upon the uncircumcision also? for we say, To Abraham his faith was reckoned for righteousness.
10ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃
10How then was it reckoned? when he was in circumcision, or in uncircumcision? Not in circumcision, but in uncircumcision:
11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃
11and he received the sign of circumcision, a seal of the righteousness of the faith which he had while he was in uncircumcision; that he might be the father of all them that believe, though they be in uncircumcision, that righteousness might be reckoned unto them;
12ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
12and the father of circumcision to them who not only are of the circumcision, but who also walk in the steps of that faith of our father Abraham which he had in uncircumcision.
13כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃
13For not through the law was the promise to Abraham or to his seed that he should be heir of the world, but through the righteousness of faith.
14כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃
14For if they that are of the law are heirs, faith is made void, and the promise is made of none effect:
15כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃
15for the law worketh wrath; but where there is no law, neither is there transgression.
16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
16For this cause [it is] of faith, that [it may be] according to grace; to the end that the promise may be sure to all the seed; not to that only which is of the law, but to that also which is of the faith of Abraham, who is the father of us all
17ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃
17(as it is written, A father of many nations have I made thee) before him whom he believed, [even] God, who giveth life to the dead, and calleth the things that are not, as though they were.
18באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃
18Who in hope believed against hope, to the end that he might become a father of many nations, according to that which had been spoken, So shall thy seed be.
19ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
19And without being weakened in faith he considered his own body now as good as dead (he being about a hundred years old), and the deadness of Sarah's womb;
20ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
20yet, looking unto the promise of God, he wavered not through unbelief, but waxed strong through faith, giving glory to God,
21וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃
21and being fully assured that what he had promised, he was able also to perform.
22על כן גם נחשבה לו לצדקה׃
22Wherefore also it was reckoned unto him for righteousness.
23ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
23Now it was not written for his sake alone, that it was reckoned unto him;
24כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃
24but for our sake also, unto whom it shall be reckoned, who believe on him that raised Jesus our Lord from the dead,
25אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃
25who was delivered up for our trespasses, and was raised for our justification.