¹ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה׃

¹И в дните на Юдовия цар Ахаз, син на Иотама, Озиевия син, сирийският цар Расин и Израилевият цар Факей Ромелиевият син, възлязоха против Ерусалим за да воюват против него; но не можаха да го завладеят.

²ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח׃

²И известиха на Давидовия дом, казвайки: Сирия се съюзи с Ефрема. И сърцето на [Ахаза] и сърцето на людете му се разклатиха, както горските дървета се разклащат от вятъра.

³ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס׃

³Тогава рече Господ на Исаия: Излез сега да посрещнеш Ахаза, ти и син ти Сеар-Ясув {Т.е., остатъкът ще се върне.}, при края на водопровода на горния водоем, по друма към тепавичарската нива,

⁴ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו׃

⁴и кажи му: - Гледай да си спокоен; Да не се уплашиш нито да се покажеш малодушен Поради тия две опашки на димящи главни, - Поради яростния гняв на Расина и Сирия, и на Ромелиевия син.

⁵יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר׃

⁵Понеже Сирия, Ефрем и Ромелиевият син Сториха лошо намерение против тебе, казвайки:

⁶נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל׃

⁶Да възлезем против Юда и да го утесним, И да си пробием пролом в него, И да поставим Тавеиловия син за цар всред него.

⁷כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃

⁷[За туй], така казва Господ Иеова: Това няма да стане, нито ще бъде.

⁸כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃

⁸Защото главата на Сирия е Дамаск, А глава на Дамаск, Расин; И вътре в шестдесет и пет години Ефрем ще се съкруши така щото да не е вече народ, -

⁹וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃

⁹Ефрем, чиято глава е Самария, А глава на Самария, Ромелиевият син. Ако не вярвате [това], вие няма да се утвърдите.

¹⁰ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר׃

¹⁰И Господ говори още на Ахаза, казвайки:

¹¹שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃

¹¹Поискай си знамение от Господа твоя Бог; Искай го или в дълбината или във висината горе.

¹²ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה׃

¹²Но Ахаз рече: Не ща да искам, Нито ще изпитам Господа.

¹³ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי׃

¹³И [Исаия] рече: Слушайте сега, доме Давидов; Малко нещо ли ви е да досаждате на човеци, Та ще досаждате и на моя Бог?

¹⁴לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃

¹⁴Затова сам Господ ще ви даде знамение: Ето, девица ще зачне и ще роди син, И ще го нарече Емануил {Т.е., Бог с нас.}.

¹⁵חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃

¹⁵Сгъстено мляко и мед ще яде, Когато се научи да отхвърля лошото и да избира доброто;

¹⁶כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃

¹⁶Защото, преди да се научи детето Да отхвърли лошото и да избира доброто, Тая земя, от чиито двама царе се отвращаваш ти, Ще бъде изоставена.

¹⁷יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃

¹⁷Господ ще докара на тебе, На твоите люде и на бащиния ти дом, Дни такива каквито не са дохождали От деня когато Ефрем се е отделил от Юда, - [Ще докара] асирийският цар.

¹⁸והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃

¹⁸И в същия ден Господ ще засвири за мухите, Които са в най-далечните околности на египетските реки, И за пчелите, които са в асирийската земя;

¹⁹ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃

¹⁹И те ще дойдат и всичките ще накацат по запустелите долини, И в дупките на канарите, и на всяка драка, и на всяко пасбище.

²⁰ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה׃

²⁰В тоя ден Господ ще обръсне с бръснач Нает оттатък реката, асирийския цар, Главата и космите на краката, - даже и брадата ще смъкне.

²¹והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן׃

²¹И в същия ден човек, Който храни крава и две овце;

²²והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ׃

²²Ще яде сгъстено мляко от изобилието на млякото, което ще дават; Защото сгъстеното мляко и мед ще яде всеки, който е останал всред страната.

²³והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃

²³И в оня ден всяко място, Гдето е имало хиляда лози по хиляда сребърника, Ще бъде за глогове и тръни.

²⁴בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ׃

²⁴Със стрели и с лъкове ще дойдат [човеци] там, Защото цялата страна ще стане [само] глогове и тръни;

²⁵וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃

²⁵Поради страх от глогове и тръни Ти не ще дойдеш на никой хълм, копан [сега] с търнокоп, Но ще бъде място, на което ще изпращат говеда, И което ще тъпчат овце.