¹ויען איוב את יהוה ויאמר׃

¹Тогава Иов отговори Господу, казвайки:

²ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃

²Зная, че всичко можеш, И че никое Твое намерение не може да бъде възпрепятствувано.

³מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃

³[Наистина], кой е този, който помрачава [Твоя] съвет неразумно. Ето защо аз говорих за онова, което не съм разбирал, За неща пречудни за мене, които не съм познавал.

⁴שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃

⁴Слушай, моля Ти се, и аз ще говоря; Ще Те попитам, и Ти ми изявявай.

⁵לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃

⁵Слушал бях за Тебе със слушането на ухото, Но сега окото ми Те вижда;

⁶על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃

⁶Затова отричам се [от думите си], И се кая в пръст и пепел.

⁷ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃

⁷А когато Господ изговори тия думи на Иова, Господ рече на теманеца Елифаз: Гневът ми пламна против тебе и против двамата ти приятели, защото не сте говорили за Мене това, което е право, както слугата Ми Иов.

⁸ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃

⁸Затова вземете си сега седем телци и седем овни, та идете при слугата Ми Иова, и принесете {В издание 1940 г. "пренесете"} всеизгаряне за себе си; а слугата Ми Иов ще се помоли за вас, (защото него ще приема), за да не постъпи с вас [според] безумието [ви], защото не сте говорили за Мене това, което е право, както слугата Ми Иов.

⁹וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃

⁹И тъй теманецът Елифаз, и савхиецът Валдад, и нааматецът Софар отидоха, та сториха както им заповяда Господ; и Господ прие Иова.

¹⁰ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃

¹⁰И Господ преобърна плена на Иова, когато той се помоли за приятелите си; и Господ даде на Иова двойно колкото имаше [по-напред].

¹¹ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃

¹¹Тогава дойдоха при него всичките му братя, всичките му сестри и всички, които бяха го познавали по-напред, та ядоха хляб с него в къщата му; и, като плакаха за него, утешиха го относно цялото зло, което Господ му беше нанесъл; и всеки му даде по един сребърник, и всеки по една златна обица.

¹²ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃

¹²Така Господ благослови последните [дни] на Иова повече от първите му; тъй щото придоби четиринадесет хиляди овце, шест хиляди камили, хиляда чифта волове и хиляда ослици.

¹³ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃

¹³Още му се родиха седем сина и три дъщери;

¹⁴ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃

¹⁴и първата [си дъщеря] нарече Емима, втората Касия, а третата Керен-апух.

¹⁵ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃

¹⁵И по цялата страна не се намираха жени тъй красиви както Иововите дъщери; и баща им даде на тях наследство както на {Еврейски: Между.} братята им.

¹⁶ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃

¹⁶Подир това Иов живя сто и четиринадесет години, и видя синовете си и внуците си [до] четири поколения.

¹⁷וימת איוב זקן ושבע ימים׃

¹⁷И тъй, Иов умря, стар и сит от дни.