1וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃
1And the apostles and the brethren who were in Judaea heard that the nations also had received the word of God;
2ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃
2and when Peter went up to Jerusalem, they of the circumcision contended with him,
3אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃
3saying, Thou wentest in to men uncircumcised and hast eaten with them.
4ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃
4But Peter began and set forth [the matter] to them in order, saying,
5מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃
5I was in the city of Joppa praying, and in an ecstasy I saw a vision, a certain vessel descending like a great sheet, let down by four corners out of heaven, and it came even to me:
6והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃
6on which having fixed mine eyes, I considered, and saw the quadrupeds of the earth, and the wild beasts, and the creeping things, and the fowls of the heaven.
7ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃
7And I heard also a voice saying to me, Rise up, Peter, slay and eat.
8ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃
8And I said, In no wise, Lord, for common or unclean has never entered into my mouth.
9ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃
9And a voice answered the second time out of heaven, What God has cleansed, do not *thou* make common.
10וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃
10And this took place thrice, and again all was drawn up into heaven;
11והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃
11and lo, immediately three men were at the house in which I was, sent to me from Caesarea.
12ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃
12And the Spirit said to me to go with them, nothing doubting. And there went with me these six brethren also, and we entered into the house of the man,
13ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃
13and he related to us how he had seen the angel in his house, standing and saying [to him], Send [men] to Joppa and fetch Simon, who is surnamed Peter,
14והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃
14who shall speak words to thee whereby *thou* shalt be saved, thou and all thy house.
15וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃
15And as I began to speak, the Holy Spirit fell upon them even as upon us also at the beginning.
16ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃
16And I remembered the word of the Lord, how he said, John baptised with water, but *ye* shall be baptised with [the] Holy Spirit.
17ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃
17If then God has given them the same gift as also to us when we had believed on the Lord Jesus Christ, who indeed was *I* to be able to forbid God?
18ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃
18And when they heard these things they held their peace, and glorified God, saying, Then indeed God has to the nations also granted repentance to life.
19והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃
19They then who had been scattered abroad through the tribulation that took place on the occasion of Stephen, passed through [the country] to Phoenicia and Cyprus and Antioch, speaking the word to no one but to Jews alone.
20ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃
20But there were certain of them, Cyprians and Cyrenians, who entering into Antioch spoke to the Greeks also, announcing the glad tidings of the Lord Jesus.
21ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃
21And [the] Lord's hand was with them, and a great number believed and turned to the Lord.
22וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃
22And the report concerning them reached the ears of the assembly which was in Jerusalem, and they sent out Barnabas to go through as far as Antioch:
23ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃
23who, having arrived and seeing the grace of God, rejoiced, and exhorted all with purpose of heart to abide with the Lord;
24כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃
24for he was a good man and full of [the] Holy Spirit and of faith; and a large crowd [of people] were added to the Lord.
25וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃
25And he went away to Tarsus to seek out Saul.
26ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃
26And having found [him], he brought him to Antioch. And so it was with them that for a whole year they were gathered together in the assembly and taught a large crowd: and the disciples were first called Christians in Antioch.
27ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃
27Now in these days prophets went down from Jerusalem to Antioch;
28ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃
28and one from among them, by name Agabus, rose up and signified by the Spirit that there was going to be a great famine over all the inhabited earth, which also came to pass under Claudius.
29ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃
29And they determined, according as any one of the disciples was well off, each of them to send to the brethren who dwelt in Judaea, to minister [to them];
30וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃
30which also they did, sending it to the elders by the hand of Barnabas and Saul.