¹ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃

¹But a certain man in Caesarea, -- by name Cornelius, a centurion of the band called Italic,

²והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃

²pious, and fearing God with all his house, [both] giving much alms to the people, and supplicating God continually,

³ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃

³-- saw plainly in a vision, about the ninth hour of the day, an angel of God coming unto him, and saying to him, Cornelius.

⁴ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃

⁴But he, having fixed his eyes upon him, and become full of fear, said, What is it, Lord? And he said to him, Thy prayers and thine alms have gone up for a memorial before God.

⁵ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

⁵And now send men to Joppa and fetch Simon, who is surnamed Peter.

⁶הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁶He lodges with a certain Simon, a tanner, whose house is by the sea.

⁷וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃

⁷And when the angel who was speaking to him had departed, having called two of his household and a pious soldier of those who were constantly with him,

⁸ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃

⁸and related all things to them, he sent them to Joppa.

⁹ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃

⁹And on the morrow, as these were journeying and drawing near to the city, Peter went up on the house to pray, about the sixth hour.

¹⁰והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃

¹⁰And he became hungry and desired to eat. But as they were making ready an ecstasy came upon him:

¹¹וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃

¹¹and he beholds the heaven opened, and a certain vessel descending, as a great sheet, [bound] by [the] four corners [and] let down to the earth;

¹²ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃

¹²in which were all the quadrupeds and creeping things of the earth, and the fowls of the heaven.

¹³ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃

¹³And there was a voice to him, Rise, Peter, slay and eat.

¹⁴ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃

¹⁴And Peter said, In no wise, Lord; for I have never eaten anything common or unclean.

¹⁵ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁵And [there was] a voice again the second time to him, What God has cleansed, do not *thou* make common.

¹⁶וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃

¹⁶And this took place thrice, and the vessel was straightway taken up into heaven.

¹⁷ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃

¹⁷And as Peter doubted in himself what the vision which he had seen might mean, behold also the men who were sent by Cornelius, having sought out the house of Simon, stood at the gate,

¹⁸ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃

¹⁸and having called [some one], they inquired if Simon who was surnamed Peter was lodged there.

¹⁹ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃

¹⁹But as Peter continued pondering over the vision, the Spirit said to him, Behold, three men seek thee;

²⁰לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃

²⁰but rise up, go down, and go with them, nothing doubting, because *I* have sent them.

²¹וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃

²¹And Peter going down to the men said, Behold, *I* am he whom ye seek: what is the cause for which ye come?

²²ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃

²²And they said, Cornelius, a centurion, a righteous man, and fearing God, and borne witness to by the whole nation of the Jews, has been divinely instructed by a holy angel to send for thee to his house, and hear words from thee.

²³ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃

²³Having therefore invited them in, he lodged them. And on the morrow, rising up he went away with them, and certain of the brethren from Joppa went with him.

²⁴ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃

²⁴And on the morrow they came to Caesarea. But Cornelius was looking for them, having called together his kinsmen and [his] intimate friends.

²⁵ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃

²⁵And when Peter was now coming in, Cornelius met him, and falling down did [him] homage.

²⁶ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃

²⁶But Peter made him rise, saying, Rise up: *I* myself also am a man.

²⁷וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃

²⁷And he went in, talking with him, and found many gathered together.

²⁸ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃

²⁸And he said to them, *Ye* know how it is unlawful for a Jew to be joined or come to one of a strange race, and to *me* God has shewn to call no man common or unclean.

²⁹ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃

²⁹Wherefore also, having been sent for, I came without saying anything against it. I inquire therefore for what reason ye have sent for me.

³⁰ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃

³⁰And Cornelius said, Four days ago I had been [fasting] unto this hour, and the ninth [I was] praying in my house, and lo, a man stood before me in bright clothing,

³¹ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃

³¹and said, Cornelius, thy prayer has been heard, and thy alms have come in remembrance before God.

³²ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃

³²Send therefore to Joppa and fetch Simon, who is surnamed Peter; he lodges in the house of Simon, a tanner, by the sea [who when he is come will speak to thee].

³³ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃

³³Immediately therefore I sent to thee, and *thou* hast well done in coming. Now therefore *we* are all present before God to hear all things that are commanded thee of God.

³⁴ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃

³⁴And Peter opening his mouth said, Of a truth I perceive that God is no respecter of persons,

³⁵כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃

³⁵but in every nation he that fears him and works righteousness is acceptable to him.

³⁶וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃

³⁶The word which he sent to the sons of Israel, preaching peace by Jesus Christ, (*he* is Lord of all things,)

³⁷אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃

³⁷*ye* know; the testimony which has spread through the whole of Judaea, beginning from Galilee after the baptism which John preached --

³⁸את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃

³⁸Jesus who [was] of Nazareth: how God anointed him with [the] Holy Spirit and with power; who went through [all quarters] doing good, and healing all that were under the power of the devil, because God was with him.

³⁹ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃

³⁹*We* also [are] witnesses of all things which he did both in the country of the Jews and in Jerusalem; whom they also slew, having hanged him on a cross.

⁴⁰אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃

⁴⁰This [man] God raised up the third day and gave him to be openly seen,

⁴¹לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃

⁴¹not of all the people, but of witnesses who were chosen before of God, *us* who have eaten and drunk with him after he arose from among [the] dead.

⁴²ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃

⁴²And he commanded us to preach to the people, and to testify that *he* it is who was determinately appointed of God [to be] judge of living and dead.

⁴³ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃

⁴³To him all the prophets bear witness that every one that believes on him will receive through his name remission of sins.

⁴⁴עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃

⁴⁴While Peter was yet speaking these words the Holy Spirit fell upon all those who were hearing the word.

⁴⁵והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃

⁴⁵And the faithful of the circumcision were astonished, as many as came with Peter, that upon the nations also the gift of the Holy Spirit was poured out:

⁴⁶כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃

⁴⁶for they heard them speaking with tongues and magnifying God. Then Peter answered,

⁴⁷ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃

⁴⁷Can any one forbid water that these should not be baptised, who have received the Holy Spirit as we also [did]?

⁴⁸ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃

⁴⁸And he commanded them to be baptised in the name of the Lord. Then they begged him to stay some days.