¹ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃

¹But Saul, still breathing out threatenings and slaughter against the disciples of the Lord, came to the high priest

²וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

²and asked of him letters to Damascus, to the synagogues, so that if he found any who were of the way, both men and women, he might bring [them] bound to Jerusalem.

³ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃

³But as he was journeying, it came to pass that he drew near to Damascus; and suddenly there shone round about him a light out of heaven,

⁴ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

⁴and falling on the earth he heard a voice saying to him, Saul, Saul, why dost thou persecute me?

⁵ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃

⁵And he said, Who art thou, Lord? And he [said], *I* am Jesus, whom *thou* persecutest.

⁶והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁶But rise up and enter into the city, and it shall be told thee what thou must do.

⁷והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃

⁷But the men who were travelling with him stood speechless, hearing the voice but beholding no one.

⁸ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃

⁸And Saul rose up from the earth, and his eyes being opened he saw no one. But leading [him] by the hand they brought him into Damascus.

⁹ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃

⁹And he was three days without seeing, and neither ate nor drank.

¹⁰ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃

¹⁰And there was a certain disciple in Damascus by name Ananias. And the Lord said to him in a vision, Ananias. And he said, Behold, [here am] I, Lord.

¹¹ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃

¹¹And the Lord [said] to him, Rise up and go into the street which is called Straight, and seek in the house of Judas one by name Saul, [he is] of Tarsus: for, behold, he is praying,

¹²וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃

¹²and has seen [in a vision] a man by name Ananias coming in and putting his hand on him, so that he should see.

¹³ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃

¹³And Ananias answered, Lord, I have heard from many concerning this man how much evil he has done to thy saints at Jerusalem;

¹⁴וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃

¹⁴and here he has authority from the chief priests to bind all who call upon thy name.

¹⁵ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃

¹⁵And the Lord said to him, Go, for this [man] is an elect vessel to me, to bear my name before both nations and kings and [the] sons of Israel:

¹⁶כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃

¹⁶for *I* will shew to him how much he must suffer for my name.

¹⁷וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃

¹⁷And Ananias went and entered into the house; and laying his hands upon him he said, Saul, brother, the Lord has sent me, Jesus that appeared to thee in the way in which thou camest, that thou mightest see, and be filled with [the] Holy Spirit.

¹⁸וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃

¹⁸And straightway there fell from his eyes as it were scales, and he saw, and rising up was baptised;

¹⁹ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃

¹⁹and, having received food, got strength. And he was with the disciples who [were] in Damascus certain days.

²⁰וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃

²⁰And straightway in the synagogues he preached Jesus that *he* is the Son of God.

²¹וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃

²¹And all who heard were astonished and said, Is not this *he* who destroyed in Jerusalem those who called on this name, and here was come for this purpose, that he might bring them bound to the chief priests?

²²ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

²²But Saul increased the more in power, and confounded the Jews who dwelt in Damascus, proving that this is the Christ.

²³ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃

²³Now when many days were fulfilled, the Jews consulted together to kill him.

²⁴ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃

²⁴But their plot became known to Saul. And they watched also the gates both day and night, that they might kill him;

²⁵ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃

²⁵but the disciples took him by night and let him down through the wall, lowering him in a basket.

²⁶ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃

²⁶And having arrived at Jerusalem he essayed to join himself to the disciples, and all were afraid of him, not believing that he was a disciple.

²⁷ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃

²⁷But Barnabas took him and brought him to the apostles, and related to them how he had seen the Lord in the way, and that he had spoken to him, and how in Damascus he had spoken boldly in the name of Jesus.

²⁸ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃

²⁸And he was with them coming in and going out at Jerusalem,

²⁹ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

²⁹and speaking boldly in the name of the Lord. And he spoke and discussed with the Hellenists; but they sought to kill him.

³⁰וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃

³⁰And the brethren knowing it, brought him down to Caesarea and sent him away to Tarsus.

³¹ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃

³¹The assemblies then throughout the whole of Judaea and Galilee and Samaria had peace, being edified and walking in the fear of the Lord, and were increased through the comfort of the Holy Spirit.

³²ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃

³²Now it came to pass that Peter, passing through all [quarters], descended also to the saints who inhabited Lydda.

³³וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃

³³And he found there a certain man, Aeneas by name, who had been lying for eight years upon a couch, who was paralysed.

³⁴ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃

³⁴And Peter said to him, Aeneas, Jesus, the Christ, heals thee: rise up, and make thy couch for thyself. And straightway he rose up.

³⁵ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃

³⁵And all who inhabited Lydda and the Saron saw him, who turned to the Lord.

³⁶ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃

³⁶And in Joppa there was a certain female disciple, by name Tabitha, which being interpreted means Dorcas. She was full of good works and alms-deeds which she did.

³⁷ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃

³⁷And it came to pass in those days that she grew sick and died; and, having washed her, they put her in [the] upper room.

³⁸ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃

³⁸But Lydda being near to Joppa, the disciples having heard that Peter was there, sent two men to him, beseeching him, Thou must not delay coming to us.

³⁹ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃

³⁹And Peter rising up went with them, whom, when arrived, they brought up into the upper chamber; and all the widows stood by him weeping and shewing him the body-coats and garments which Dorcas had made while she was with them.

⁴⁰ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃

⁴⁰But Peter, putting them all out, and kneeling down, prayed. And, turning to the body, he said, Tabitha, arise. And she opened her eyes, and, seeing Peter, sat up.

⁴¹וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃

⁴¹And having given her [his] hand, he raised her up, and having called the saints and the widows, presented her living.

⁴²ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃

⁴²And it became known throughout the whole of Joppa, and many believed on the Lord.

⁴³ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃

⁴³And it came to pass that he remained many days in Joppa with a certain Simon, a tanner.