¹ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים׃

¹And it came to pass, while Apollos was at Corinth, Paul, having passed through the upper districts, came to Ephesus, and finding certain disciples,

²ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃

²he said to them, Did ye receive [the] Holy Spirit when ye had believed? And they [said] to him, We did not even hear if [the] Holy Spirit was [come].

³ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃

³And he said, To what then were ye baptised? And they said, To the baptism of John.

⁴ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃

⁴And Paul said, John indeed baptised [with] the baptism of repentance, saying to the people that they should believe on him that was coming after him, that is, on Jesus.

⁵ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃

⁵And when they heard that, they were baptised to the name of the Lord Jesus.

⁶ויסמך פולוס את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃

⁶And Paul having laid [his] hands on them, the Holy Spirit came upon them, and they spoke with tongues and prophesied.

⁷ויהיו כלם כשנים עשר איש׃

⁷And all the men were about twelve.

⁸ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃

⁸And entering into the synagogue, he spoke boldly during three months, reasoning and persuading [the things] concerning the kingdom of God.

⁹אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנוס׃

⁹But when some were hardened and disbelieved, speaking evil of the way before the multitude, he left them and separated the disciples, reasoning daily in the school of Tyrannus.

¹⁰וכן היתה כשנתים ימים עד כי שמעו כל ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את דבר ישוע האדון׃

¹⁰And this took place for two years, so that all that inhabited Asia heard the word of the Lord, both Jews and Greeks.

¹¹וגבורות גדלות עשה האלהים על ידי פולוס׃

¹¹And God wrought no ordinary miracles by the hands of Paul,

¹²עד כי גם הניחו סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃

¹²so that even napkins or aprons were brought from his body [and put] upon the sick, and the diseases left them, and the wicked spirits went out.

¹³ואנשים מן היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את שם ישוע האדון על אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא אותו׃

¹³And certain of the Jewish exorcists also, who went about, took in hand to call upon those who had wicked spirits the name of the Lord Jesus, saying, I adjure you by Jesus, whom Paul preaches.

¹⁴והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים׃

¹⁴And there were certain [men], seven sons of Sceva, Jewish high priest, who were doing this.

¹⁵ויען הרוח ויאמר את ישוע אני מכיר ואת פולוס אני ידע ומי אתם׃

¹⁵But the wicked spirit answering said to them, Jesus I know, and Paul I am acquainted with; but *ye*, who are ye?

¹⁶ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבשם עד כי נסו מן הבית ההוא עירמים ופצועים׃

¹⁶And the man in whom the wicked spirit was leaped upon them, and having mastered both, prevailed against them, so that they fled out of that house naked and wounded.

¹⁷ויודע הדבר לכל היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על כלם ויגדל שם האדון ישוע׃

¹⁷And this became known to all, both Jews and Greeks, who inhabited Ephesus, and fear fell upon all of them, and the name of the Lord Jesus was magnified.

¹⁸ורבים מן המאמינים באו ויתודו ויודיעו את אשר עשו׃

¹⁸And many of those that believed came confessing and declaring their deeds.

¹⁹ורבים אשר עשקו במעשי כשפים הביאו את ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃

¹⁹And many of those that practised curious arts brought their books [of charms] and burnt them before all. And they reckoned up the prices of them, and found it fifty thousand pieces of silver.

²⁰ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק׃

²⁰Thus with might the word of the Lord increased and prevailed.

²¹ויהי ככלות הדברים האלה יעץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי׃

²¹And when these things were fulfilled, Paul purposed in his spirit to go to Jerusalem, passing through Macedonia and Achaia, saying, After I have been there I must see Rome also.

²²וישלח שנים מן המשרתים אתו את טימותיוס ואת ארסטוס אל מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא׃

²²And having sent into Macedonia two of those ministering to him, Timotheus and Erastus, he remained himself awhile in Asia.

²³ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על אדות דרך יהוה׃

²³And there took place at that time no small disturbance about the way.

²⁴כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא מעט׃

²⁴For a certain [man] by name Demetrius, a silver-beater, making silver temples of Artemis, brought no small gain to the artisans;

²⁵ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃

²⁵whom having brought together, and those who wrought in such things, he said, Men, ye know that our well-living arises from this work,

²⁶ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃

²⁶and ye see and hear that this Paul has persuaded and turned away a great crowd, not only of Ephesus, but almost of all Asia, saying that they are no gods which are made with hands.

²⁷ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃

²⁷Now not only there is danger for us that our business come into discredit, but also that the temple of the great goddess Artemis be counted for nothing, and that her greatness should be destroyed whom the whole of Asia and the world reveres.

²⁸ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃

²⁸And having heard [this], and being filled with rage, they cried out, saying, Great [is] Artemis of the Ephesians.

²⁹ותמלא כל העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל התאטרון ויחטפו אתם את גיוס ואת ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי פולוס במסעיו׃

²⁹And the [whole] city was filled with confusion, and they rushed with one accord to the theatre, having seized and carried off with [them] Gaius and Aristarchus, Macedonians, fellow-travellers of Paul.

³⁰ויאל פולוס לבוא אל תוך העם ולא הניחו לו התלמידים׃

³⁰But Paul intending to go in to the people, the disciples suffered him not;

³¹וגם מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא ימלאהו לבו לבוא אל התאטרון׃

³¹and some of the Asiarchs also, who were his friends, sent to him and urged him not to throw himself into the theatre.

³²ויצעקו שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על מה זה נאספו׃

³²Different persons therefore cried out some different thing; for the assembly was tumultuous, and the most did not know for what cause they had come together.

³³וימשכו מתוך ההמון את אלכסנדר והיהודים דחו אתו עד צאתו וינף אלכסנדר את ידו ויבקש להצטדק לפני העם׃

³³But from among the crowd they put forward Alexander, the Jews pushing him forward. And Alexander, beckoning with his hand, would have made a defence to the people.

³⁴והמה כהכירם כי הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃

³⁴But, recognising that he was a Jew, there was one cry from all, shouting for about two hours, Great [is] Artemis of the Ephesians.

³⁵ויהס סופר העיר את העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן השמים׃

³⁵And the townclerk, having quieted the crowd, said, Ephesians, what man is there then who does not know that the city of the Ephesians is temple-keeper of Artemis the great, and of the [image] which fell down from heaven?

³⁶ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר׃

³⁶These things therefore being undeniable, it is necessary that ye should be calm and do nothing headlong.

³⁷כי הבאתם את האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם אינם מגדפי מלכתכם׃

³⁷For ye have brought these men, [who are] neither temple-plunderers, nor speak injuriously of your goddess.

³⁸לכן אם לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר ריב עם איש הנה לנו ימי בית דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את ריבם׃

³⁸If therefore Demetrius and the artisans who [are] with him have a matter against any one, the courts are being held, and there are proconsuls: let them accuse one another.

³⁹ואם תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בקהל כפי החק׃

³⁹But if ye inquire anything concerning other matters, it will be settled in the regular assembly.

⁴⁰כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על הרגשה הזאת׃

⁴⁰For also we are in danger to be put in accusation for sedition for this [affair] of to-day, no cause existing in reference to which we shall be able to give a reason for this concourse.

⁴¹ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את הקהל׃

⁴¹And having said these things, he dismissed the assembly.